הגריפון הבריסלי הוא גזע קטן בגודלו אך ענק באופי, שלמרות מראהו המצחיק מלווה בהיסטוריה ארוכה, מלכותית ומלאת תהפוכות. מדובר בכלב בלגי שהתחיל כלכלב שמירה על עגלות בשווקי בריסל, והפך עם השנים לבן לוויה יוקרתי של אצילים ויוצרים, כולל הופעות בסרטים של ווס אנדרסון. אין עוד גזע שדרך עיניו הגדולות והבולטות מצליח להביע כל כך הרבה הבעה.
אני זוכר את הפעם הראשונה שפגשתי גריפון בריסלי – זה היה כלב בשם לואי, עם מבט של "לא עושה רושם" אבל רגיש כמו פסנתרן צרפתי. הוא הגיע אליי לייעוץ בגלל רגישות מוגזמת לרעשים פתאומיים. התברר שמאחורי המראה המשעשע מסתתר כלב עם אינטואיציה כמעט אנושית. זו דוגמה מצוינת לאיך שהעבר של הגזע כבן לוויה למעמד הגבוה השפיע על אופיו – הוא לא רק כלב ברקעים אסתטיים אלא גם נפש סוציאלית אמיתית.
מקורו של הגריפון הבריסלי בבריסל של המאה ה-17, שם שימש לכלב עכברים באורוות, ממש כמו הטריירים הבריטיים. עם השנים, תודות לכיבושים של נפוליאון ולהשפעות אירופאיות, הגזע התעצב על בסיס הכלאות עם הפאג והקינג צ'ארלס ספנייל. כך נולד לו כלב קטן, עם פרצוף שטוח ועיניים בולטות – שילוב של גסות בנוני עם ניחוח אצילי.
הצורה האופיינית של הגריפון – פרווה קשה או רכה, זנב נישא גבוה, פרצוף שעלול להזכיר קופי המדריך לענייני כוכבים – לא רק משעשעת, אלא גם הסתגלות אבולוציונית לחיים פנימיים לצד בני אדם. כלב קטן שלא צריך הרבה מקום, אבל בהחלט לא מוותר על הרבה תשומת לב. אפילו היום, הוא נחשב לגזע נדיר יחסית, בעיקר מחוץ לאירופה. בישראל הוא עדיין נחשב "בוטיקי", אבל אוהבי כלבים עם נטייה לאקלקטיות לא יכולים להישאר אדישים.
מסע בזמן: מהשווקים של בריסל לארמון המלכה
המעמד של הגריפון הבריסלי החל להשתנות בסוף המאה ה-19, כשהמלכה מריה הנרייטה מבלגיה התאהבה בגזע והחלה לגדלו בחצר המלכותית. ברגע שהפך לבן טיפוחיה, עלה גם קרנו בציבור הבלגי וברחבי אירופה. אפשר לומר שהגריפון היה אחד מכלבי ה"לייף סטייל" הראשונים באירופה – מהשווקים לארמון, לא הרבה כלבים עשו מסלול כזה דרמטי.
בתקופה זו התבצע הריבוד הגנטי בין שלושת ההבדלים של הגזע: הגריפון הבריסלי בעל הפרווה הקשה והלחיונים המזוקנים, הפטיט ברבנס בעל הפרווה הקצרה, והגריפון הבלגי. למרות ההבדלים החיצוניים, כולם נשענים על אותו ביס מרתק – חתיכת היסטוריה על רגליים.
במהלך מלחמות העולם נרשמה ירידה חדה ברבייה של גזע הגריפון. הרבה מהכלבים נעלמו יחד עם משפחותיהם באירופה. רק תודות לכמה מגדלים מסורים באנגליה ובבלגיה שהעבירו שושלות שלמות בבתים מאולתרים, הגזע שרד. זו עדות מאלפת עד כמה נאמנות האנושות לגזעים יכולה להציל היסטוריה שלמה מקצה תהום.
במאה ה-20, במיוחד אחרי הופעה בלתי נשכחת של גריפון בסרט "As Good As It Gets" (שם הוא גונב את ההצגה לג'ק ניקולסון), הקהל האמריקאי התאהב בגזע. באותם ימים ייעצתי לזוג צעיר מניו יורק שהתעניין בגריפון כבן בית ראשון בדירה קטנה – ולפי התגובות, יותר מאורחי מסיבת הקוקטייל התרשמו מהכלב מאשר מהיין.
הגריפון בבית: אינטליגנציה עוקצנית והתנהגות בימתית
בליבו, לגריפון הבריסלי יש אישיות גדולה בהרבה ממידותיו הפיזיות. הוא סופר אינטליגנטי, כמעט בצורה קומי-תיאטרלית. זה כלב שיכול להביט בקערת המים כאילו היא הצעת נישואין לא ראויה ומנגד, להתמסר במשחקים כמו גור בן חודשיים. הוא זקוק לתשומת לב, אבל לא בצורה נואשת – יותר כמו אמן במה שמחכה למחיאות כפיים.
למרות גודלו, הוא לא כלב של ספה בלבד. יש לו דחף קוגניטיבי חזק לזוז, לחקור, להשתעשע. אבל – וזו נקודה חשובה – הוא גם נעלב. כן כן, ממש כך. אם תרים עליו את הקול, תוכל לצפות לשעתיים של שתיקה עלובה שבה תוכל להרגיש את גלי הדרמה גולשים סביבך. הכלב הזה יודע לשלוח מסר.
תהליך האילוף עם גריפון דורש שילוב של עקביות והומור. חיזוקים חיוביים עוזרים מאוד, במיוחד כאשר מצרפים גירויים חדשים – קונוסים בפארק? הוא יראה אותם כאויבים מיתולוגיים. כשהדרכתי קורס לתקשורת עם כלבים קטנים בתל אביב, הגריפון שהשתתף התבלט בן רגע – לא בזכות הציות, אלא בזכות כישרון המשחק. קשה לא ללמד אותו. הוא פשוט גורם לך לרצות ללמד אותו כל דבר, מרוב קסם.
תחזוקה, בריאות וההתאמה למשפחה הישראלית
בשל המבנה הברכיוצפלי (חוטם קצר), לגריפון הבריסלי יש נטייה לבעיות נשימה ולכן חשוב לתת לו תנאים סבירים – מזגן בחום יולי-אוגוסט הוא לא מותרות, זו חובה. בנוסף, העיניים הגדולות נוטות לדלקות ולעיתים זקוקות לביקורת וטרינרית קבועה.
מבחינת טיפוח, הפרווה הקשה דורשת סירוק שבועי ולעתים גם "פליקינג" מקצועי (תלישת שיער מת", לא כואב, חלק מהתהליך). הכלב לא משיר הרבה שיער, שזה בונוס ענק. בגריפונים ארוכי שיער יש גם צורך בתחזוקת זקן ולחיים – ממש סטייליסט פרטי.
מבחינת תקשורת עם המשפחה – מדובר בכלב מעולה למשפחות עם ילדים רגועים או בוגרים יותר. לא מתאים לפעוטות שמושכים בזנב. בזמן לווי משפחה חובבת גזעים אקזוטיים ברמת גן, ראיתי איך הגריפון משתלב מצוין עם ילדים עם צרכים ריגשיים מיוחדים – הוא לא לוחץ, אלא מצטרף. זו תכונה נדירה.
- כלב עירוני אידיאלי: בזכות גודלו הקטן, צרכיו המוגבלים לפעילות פיזית, והתנהגות אינטלקטואלית – הגריפון הבריסלי מותאם לחיים בדירה וטיולים קצרים מרובי אינטראקציה.
- בן לוויה רגשי ברמה גבוהה: בגלל סל האישיות העשיר שלו – רגישות, דרמטיות, אינטואיציה – הכלב הזה מושלם לאנשים המחפשים קשר עמוק ואמיתי עם בעל חיים.
הגריפון הבריסלי הוא לא רק גזע – הוא חוויה. שילוב יוצא דופן של היסטוריה, אינטליגנציה קומית ומתיקות לא צפויה. כל מי שפגש אחד יודע שמדובר בטיפוס. ולפעמים, כל מה שאתה צריך זה דווקא טיפוס קטן עם עיניים ענקיות כדי לשפר את החיים.
