גריפון בריסל הוא כלב קטן עם אישיות גדולה וקסם לא רגיל, אבל האם הוא מתאים למשפחות עם ילדים? התשובה היא: כן, במקרים מסוימים – אך נדרשת התאמה הדדית, הדרכה ומודעות לתכונות שלו ולצרכים של הילדים.
גריפון בריסל הוא כלב חכם, נאמן ואכפתי, אבל גם רגיש, גאה ולעיתים דעתן. הוא אינו כלב שאוהב "ניג'וסים", חיבוקים חטפניים או משחקים פראיים – דברים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים עם ילדים צעירים. מהניסיון שלי עם המשפחה של דני וקרן מפ"ת, שגידלו גריפון לצד תאומים בגיל שנתיים, למדתי עד כמה חשוב ללמד את הילדים לכבד את הכלב – ואותו להכיר את השלווה של חיי המשפחה.
אם אנחנו מדברים על ילדים בגיל הגן או תחילת בית הספר, שיש להם יכולת רגשית להבין גבולות, לגריפון יכולה להיות חברות נהדרת איתם. הוא ישוב לצידם על הספה, ילווה אותם ברחבי הבית כצל נאמן ואפילו יתריע כשהם בוכים או עצובים. לעומת זאת, ילדים קטנים מדי או כאלה שנוטים למשחקים אגרסיביים – עלולים בטעות להבהיל אותו או לגרום לו להתגונן.
כשהתאמה נכונה מתבצעת, גריפון בריסל הופך לחבר נאמן וחכם למשפחה – בתנאי שלא מצפים ממנו להיות בייביסיטר או להשתתף בקרבות חרבות עם ילדים בני חמש. במילים אחרות: הוא לא לברדור ולא גולדן. הוא יותר כמו… פרופסור קטן עם שפם – מלא אישיות ורגש, אבל מצפה גם לתשומת לב אינטלקטואלית.
האם גריפון בריסל מתאים לבית עם ילדים צעירים?
התשובה כאן תלויה בעיקר בהתנהלות של ההורים והחינוך של הילדים – לא רק בטבע של הכלב. כמי שאילף לא מעט גריפונים בבתים עם ילדים, אני יכול להעיד ממקור ראשון שהשילוב בהחלט אפשרי – אבל דורש הרמוניה והצבת גבולות ברורים.
בבית של שירה ויואב בראשון לציון, למשל, גרפתי את החיבור המיוחד בין ילד בן 6 לכלבה בשם ג'ולי – גריפונית שובבה שפשוט העריצה אותו. אבל עם תאומה סוערת בת 3 הסיפור היה מורכב יותר: נדרשו לא מעט הדרכות לכל הצדדים – כולל הכלבה – כדי לבנות שיווי משקל ביחסים.
גריפון לא מגיב טוב לטונים צורמים, תנועות מהירות ו"זליגת מרחב אישי". הוא צריך מרחב שקט יחסית ואמון הדדי. מצד שני, כשהוא מרגיש בטוח, הוא הופך לשותף מצחיק, חברותי ובעיקר – נאמן בצורה יוצאת דופן. הוא כלב בן לוויה קלאסי, ולא צעצוע או שותף למשחקים גסים.
לכן, כל משפחה שמעוניינת בגריפון צריכה להיערך לחינוך הדדי: גם של הילדים וגם של הכלב. חשוב גם להבין שזהו כלב קטן מאוד – במשקל של 3–5 ק"ג. פציעות בשוגג הן נושא אמיתי. מספיק שפלמינגו פלסטיק יפול עליו כדי לגרום נזק…
אילוף גריפון בריסל למשפחה עם ילדים – מה חשוב לדעת?
גריפון בריסל זקוק לחיזוקים חיוביים, שיגרה ברורה ותחושת שייכות משפחתית יומיומית. כשמעבירים אותו את זה, הוא פורח. חשוב להבין שהאילוף שלו דורש רגישות רגשית – ממש כמו ילד בגן שמורכב חברתית אך חכם ובעל דמיון.
באחת הסדנאות שלי בשוהם, הדרכתי ילד בן 9 ואמא שלו איך לצרף את גריפון חדש בן חמישה חודשים אל המשפחה. הילד היה מקור התמיכה והאילוף העיקרי – והגריפון עקב אחריו לכל מקום. הראיתי להם איך להשתמש בקליקר, טכניקת לשחרור חיוביות והעשרים סביבתיים, כדי לבנות תקשורת. תוך ארבעה שבועות, הילד לימד את הכלב "שב", "חכה", "יד", ואפילו "חיפוש צעצוע"!
אבל יש גם את הצד השני – משפחה מקריית אתא הרימה ידיים אחרי חודשיים כי הכלבה הגיבה באי-נוחות לצעקות קבועות של אחד הילדים. גריפון הוא כלב שמגיב לרעש ולכעס כמעט כמו אדם רגיש – הוא מתכנס פנימה, עלול לפתח התנהגויות חרדתיות ואפילו שליטה בצרכים לא יציבה. אלו דברים שצריך לקחת בחשבון מראש.
- התחילו את תהליך האילוף ביום הראשון – לימדו את הגריפון להכיר את הילדים כחברים איתנים, לא כיריבים למשאבים
- עודדו את הילדים לשבת עם הכלב בגובה הרצפה – כך הוא מרגיש שווה, לא מאוים. פעילות כמו הקראת סיפור לכלב יוצרת קשר עמוק
- עקבו אחרי שפת הגוף של הכלב – ואמרו לילדים "הזנב בין הרגליים? בואו ניתן לו מרחב". זו שפה רגשית שילדים יכולים ללמוד ברגישות
- שמרו על טקסים קבועים – אוכל, טיול, זמן משחק. הכלב אוהב לדעת מה קורה סביבו – זה מעניק לו ביטחון בסביבה הכאוטית של בית עם ילדים
היסטוריה, תכונות וחיים עם גריפון בריסל – רקע שחשוב להכיר
חשוב לדעת: גריפון בריסל היה במקור כלב של עגלונים בבלגיה. במאה ה-19 הוא שימש לצייד מכרסמים באורוות, אבל מהר מאוד כבש את לבות האצולה וקיבל עלייה בסלון. אפילו המלכה מרי הנרייטה החזיקה כמה כאלה – לא סתם זהו כלב עם תחושת חשיבות עצמית מובהקת.
הפרצוף ה"קופי" המפורסם שלו – השפתיים הקדמיות, העיניים הבולטות והזקן הקטן – מזכירות את טרזן הקטן או גמד יער עליז. אבל אל תטעו – זו חיה מאוד מאוד ערנית. הוא לא מוותר על שום רעש באזור, ומתריע אפילו על נייד שהתזמן על ויברציה.
הוא חכם בטירוף. ברמה שלפתור פאזל מזון תוך שניות, או לזכור איפה החבאתם את הכדור אפילו יומיים אחרי. אבל הוא גם עלול להשתעמם במהירות ולחפש תעסוקה לבד… ראיתי גריפונים מוציאים את התוכן מהמגירה השלישית בסלון בזמן שכולם ישנים.
עם ילדים, התכונות האלו משמעותיות. גם החום והחיבה – אבל גם הצורך בגירוי מנטלי ועודף אנרגיה – יוצרים אתגר. מי שלא מספק לו עשייה – יקבל כלב מתוח. לעומת זאת, כשהוא מקבל יחס והפעלה – הוא מלווה כל צעד של הילדים בנאמנות שנדירה לראות אצל גזעים אחרים.
- גריפון הוא כלב של "אחד על אחד" – הוא יבחר לרוב בן משפחה מועדף, וילך אחריו גם לשירותים. כדאי לערב את הילדים בגידול כדי שלא תיווצר העדפה חדה מדי
- כלבים מהגזע הזה עלולים לפתח חרדת נטישה – במיוחד בבתים רועשים מדי או נטולי שגרה. משפחות צריכות לוודא שיש לו פינה אישית שקטה
- שילוב אידיאלי: משפחות עם ילדים בני 6–12, רגישים, שמתעניינים בחיות ויש להם גישה רכה ושתכליתית.
אז האם גריפון בריסל וילדים זה שילוב מנצח?
תלוי בילדים. תלוי בכם. ותלוי בגריפון הספציפי. אבל כמי שראה אינספור פעמים את הרגעים הקטנים – ילד מתכרבל עם גריפון לצפייה משותפת בסרט, או פעוטה מניחה פיתה לכלב בחיק ורוד – אני יכול להעיד: כשזה מצליח, זה פשוט קסום.
זה לא הגזע הכי קל לילדים – אבל אם יש לכם בבית סבלנות, הקשבה וילדים שאוהבים חיות עם אופי – גריפון בריסל יכול להיות החבר הכי מפתיע, מצחיק ונאמן שידעתם. רק תנו לו את האפשרות להיות קצת – הוא עצמו.
