כלב גריפון בריסלי הוא לא רק חמוד במיוחד עם מבט של פילוסוף קטן ומבולבל – הוא גם דורש תזונה מדויקת שמתחשבת באופי הרגיש והעדין של מערכת העיכול שלו. בחרתי ללוות מספר בריסל גיפונים לאורך חייהם, והדבר הראשון שלמדתי הוא – מה שנכנס לקערה קובע את ההרגשה, האנרגיה והבריאות שלהם לאורך זמן.
לגריפון יש נטייה לרגישויות במזון, במיוחד כשמדובר בחלבון באיכות נמוכה או בכמויות שומן לא מבוקרות. הם אמנם קטנים בגופם, אבל זקוקים להמון תשומת לב תזונתית. בגורים, מדובר על תמיכה בצמיחה מהירה ובבריאות הפרווה. בבוגרים, אנחנו כבר מדברים על שימור מסת שריר, איזון רמות אנרגיה ומניעת השמנת יתר. ובגיל השלישי? שם אנחנו כבר מתמקדים במזון רך, עשיר בגלוקוזאמין וקל לעיכול – ושם אני ממליץ לחזור אחורה ולבחון תחילה את ההרגלים שנוצרו בגיל צעיר.
גידלתי זוג גריפונים – פיצ’י ובלה – מגיל 8 שבועות ועד זיקנה מאוד מתקדרת. ראיתי איך שינוי מזון קטן יכול להשפיע להם על מצב הרוח, העיכול ואפילו הריח מהפה. פיצ’י, למשל, לא הגיבה טוב לעוף, ולקח זמן להבין שהסיבה לקשקשת האינסופית שלה הייתה בכלל אלרגיה לחלבון חמוס שעוף. ברגע שעברנו לדיאטה מבוססת סלמון – הכל השתנה. לקח שבוע בלבד כדי לראות שינוי דרמטי בעור ובאנרגיה שלה.
אז איך בונים תפריט נכון לגריפון בריסלי? על כך נפרט כעת – שלב אחר שלב. נעבור מגיל הינקות לגיל הבגרות, נעצור בתחנות בריאות ונבקר גם בקערת החטיפים. ואני מבטיח: גם הכלב שלכם ירגיש בהבדל תוך ימים.
תזונת גורים לגריפון בריסלי – תמרור ההתחלה לבריאות לכל החיים
בגיל 8–10 שבועות נכנס הגריפון הביתה, ועמו – לב גדול, טשטוש גבולות, וגם קערה. גורים של גריפון קטנים להפליא, ושוב – נראים כמו בובות פרווה יותר מאשר כלבים. אבל מתחת לפרווה הצפופה הזו מתרחשים תהליכי גדילה אינטנסיביים במיוחד.
בשבועות הראשונים בבית אני ממליץ לבחור מזון גורים קטן-גזע מבית מותג מוכר, רצוי כזה המבוסס על דגים ולא על עוף. חפשו רמות גבוהות של DHA לפיתוח המוח, חומצות שומן אומגה 3 לתמיכה בפרווה ובמגע של הצואה. כן, אני בודק את הצואה כל בוקר. למה? כי מה שיוצא, מעיד על מה שנכנס.
חלק מהגורים יסבלו משלשולים קלים בבתי חדשים. אל תמהרו לשנות את המזון – זה יכול להיות סטרס. חכו יומיים-שלושה, ואם יש צורך להחליף – עשו זאת בהדרגה של שבוע שלם. בזמן הגמילה לבית אני מוסיף כפית יוגורט עזים ללא סוכר לארוחת הבוקר – לצורך תמיכה בחיידקים טובים במעי. בלה היללה כשלא קיבלה – וזה היה הסימן שלי שזה עובד.
כמות האוכל לגור גריפון שוקלת סביב 250–300 קקל ליום, מחולקת ל-3 ארוחות לפחות. להקפיד לא לתת חטיפים בשלב הזה – אלא אם הם באיכות ובפורמט של המזון עצמו.
תזונת כלבים בוגרים – שמירה על משקל, עור ותיאבון
מהגיל בו הגריפון מפסיק לצמוח (בד"כ סביב גיל 10–12 חודשים), אנחנו צריכים לדבר על תפריט שמאזן בין צורך באנרגיה לשמירה על משקל. הגריפון, כמו קרובו הפקינז, הוא לוכד דיאטות מנוסה – קל מאוד להשמין אותו מבלי לשים לב. אני ממליץ להישאר עם מזון לגזע קטן ולוודא שהוא מסומן כ"מבוקר קלוריות" או Weight Control.
העדפה ברורה שלי היא לחלבון איכותי – דגים, הודו, או תערובות עם כבש נטול שומן. חשוב לבדוק שיש לפחות 25% חלבון, עדיף 28%–30%. השומן? מתחת ל-15%. קחו בחשבון: קק"ל ל-100 גרם מזון חשוב יותר מאחוזים – שימו לב לעומס הקלורי.
פיצ’י, למשל, הייתה פעילה מאוד – אז עברנו למזון עם אנרגיה גבוהה יותר (380 קק"ל ל-100 גרם), בזמן שבלה האיטית יותר קיבלה גרסה דיאטטית של 310 קק"ל ל-100 גרם. התוצאה? שתיהן שמרו על משקל מושלם בלי צורך לצמצם את כמות האוכל – רק התאמה של איכות.
אני ממליץ להוסיף ליום-יום של הבוגר גם תוסף של חומצות שומן אומגה 3 – דרך קפסולה של שמן דגים 2–3 פעמים בשבוע. זה משפר פרווה, מפחית דלקות גידים – וגם עושה פלאים להרגלי גירוד.
מה הגריפון סניור באמת צריך? תזונת כלבים מזדקנים בסטייל
המעבר למזון סניור מתחיל סביב גיל 7 אצל רוב הגריפונים, תלוי ברמת הפעילות. שם צריך לשים לב במיוחד לתכולת הסידן, סיבים מסיסים ותוספים כמו גלוקוזאמין וכונדרואיטין. פרקי ברך אצל גריפונס מזדקנים הם נקודת תורפה מוכרת.
בלה, למשל, התחילה לרעוד קלות ברגליים האחוריות סביב גיל 9. כשרופא חשד בבעיית גב, החלטנו מיד לבדוק את המרכיבים בקערה שלה. החלפתי למזון סניור מועשר בגלוקוזאמין, הוספתי תוספי ג'וינט ונראה היה שזה בלם את הידרדרות הסימנים לחלוטין. חשוב – תנו מזון רך או קורספ לצורת לעיסה קלה – שיניים בגיל הזה הן כבר לא מה שהיו.
מומלץ לעבור לחלוקה לשתי ארוחות ביום ולשלב מזון לח איכותי מדי פעם בשביל ההידרציה – גריפון מבוגר לעתים "שוכח" לשתות, והקיץ הישראלי לא סלחני.
חטיפים, תוספים וכל מה שבין הארוחות – לחיות נכון
חטיף זה לא רק צ'ופר – זו גם דרך לתקשר. אני בעד חטיפים טבעיים בלבד: רצועות סלמון מיובשות, פרוסות כבד הודו אפויות, חמאת בוטנים ללא תוספות. אבל גם בחטיפים – יש גבול: לא יותר מ-10% מהצריכה היומית. שימו לב לחישוב קלורי, אל תתנו חינמים.
תוספים חשובים בחיי גריפון כוללים פרוביוטיקה, שמן דגים, תוספי מפרקים למבוגרים – ואפילו טיפות הרגעה טבעיות אם יש נטייה לחרדות נטישה. גריפון הוא כלב קלאסי לקשר חזק – והמרחק מחרדה להתקרחות מהירה בפרווה – קצר יותר מהשפם שלו.
- בחרו מזון המבוסס על דגים ולא על עוף – במיוחד אם קיימות רגישויות בעור או נטייה לגירודים. בדקתי לפחות 6 פעמים מול לקוחות – והתוצאה חזרה: המעבר לדגים הוריד משמעותית סימני גירוד תוך שבועיים.
- שלבו שמן סלמון טבעי בתפריט לפחות פעמיים בשבוע – זה שיפר פלאים ציפוי פרווה ונראה כאילו הכלב "מבריק מבפנים", משפט של לקוחה נרגשת מקבוצת אילוף בצפון.
- הימנעו ממזון המכיל תירס, סויה וחיטה כמרכיבים עיקריים – אלה ממלאים אך לא מזינים. גריפונים רגישים במיוחד לגלוטן עודף.
- הוסיפו יוגורט עיזים פרוביוטי אחת ליום – מצוין לעיכול ותומך בחיידקים טובים, במיוחד בתקופות סטרס או מעבר ביתי.
- חלקו את המזון היומי ל-2–3 ארוחות – גריפונים נוטים להקאות אם בולעים מהר מדי על קיבה ריקה.
- עבדו עם שקילות – מדדו באחוז משקל יעד (כמויות נע בין 4% לגור ועד 2% לבוגר פחות פעיל). מאזני מטבח פשוטים יעשו את ההבדל.
