צ'או צ'או הוא אחד מגזעי הכלבים הייחודיים והמסקרנים בעולם – עם מראה דובוני, לשון כחולה והתנהגות עצמאית דמוית חתול. אם אתם שוקלים לגדל צ'או, חשוב להבין שזה לא כלב רגיל אלא מין יצור אריסטוקרטי עם דרישות ייחודיות שמתאימות רק למשפחות מסוימות.
לאורך השנים ליוו אותי חמישה צ'או-צ'או שונים – כל אחד עם אישיות שונה, אמנם כולם חלקו תכונה מובהקת אחת: אופי עקשן וגאה. זהו גזע שמחייב הבנה עמוקה, סבלנות, ונכונות לקחת אחריות על חתיכת היסטוריה סינית על רגליים. מאחורי היופי הקפוא שלהם מסתתרת נפש עמוקה שמבקשת קשר הדוק, אבל רק בתנאים שלה.
המאמר הזה הוא מדריך מלא ומעשי למי ששוקל לאמץ או מגדל כבר צ'או. ניגע בכל מה שבאמת חשוב: אילוף והתנהגות, בריאות, הצרכים המיוחדים של הגזע, התאמה למשפחות וניהול נכון של אתגרים בגידול. נשלב סיפורים מהשטח, טעויות שעשיתי על בשרי – ודרכים פשוטות להימנע מהן.
כשיודעים מה לעשות – החיים עם צ'או יכולים להפוך להרפתקה אינטימית ומופלאה עם יצור שמזכיר אריה, מתנהג כמו בודהיסט וקצת מזכיר מתבגר סיני משושלת מינג.
מאפיינים ייחודיים של כלב צ'או צ'או: לא כלב של כולם
הצ'או צ'או מגיע עם נוכחות. הוא מסתובב בבית כאילו הוא זה שמשלם את הארנונה – גאה, שקט, עם הליכה איטית ואצילית. מדובר בכלב אולד-סקול שהגיע מהמעמקים של סין העתיקה – מדפי ההיסטוריה של 2,000 שנה אחורה, שם שימש ככלב שמירה, ציד ולפעמים גם… מאכל. כן, זו עובדה היסטורית לא פשוטה.
אחד הדברים הראשונים שמגדל חדש מגלה הוא שלצ'או אין סבלנות לשטויות. אם אתה בא בצעקות – הוא פשוט ילך. אם אתה מנסה לאלף עם יד קשה – אתה תקבל עיניים מזלזלות שילמדו אותך שיעור בענווה. מניסיוני, צ'או מגיב הכי טוב לשיח אינטליגנטי, לתקשורת שמכבדת אותו כישות שוות ערך. אל תפחדו לתקשר בדיבור – הם מבינים יותר ממה שאתם חושבים.
צורת המשחק שלהם גם ייחודית – לרובם אין עניין בלכם כדורים או ללקק אנשים. צריך לדעת לקרוא את הסימנים הקטנים – כשהם נשענים עליכם או נותנים מבט ממושך, זה הביטוי שלהם לקרבה. אחד הכלבים שלי, לוּנְג, היה ממסרב לבוא כשקוראים לו – אבל תמיד נכנס לחדר כמה שניות אחרי, כאילו להגיד: "אני החלטתי לבוא עכשיו, לא אתה".
ולגבי הלשון הכחולה: זה פשוט קסם. תוצאה של פיגמנטציה גבוהה של המלנוציטים בפה – תכונה נדירה שקיימת רק בצ'או ובשאר פיי.
איך לאלף צ'או צ'או מבלי להסתכסך איתו לנצח
אל תטעו – אפשר וצריך לאלף צ'או, אבל זה דורש גישה אחרת לגמרי. הם כלבים אינטליגנטיים, אבל לא נולדו לרַצות. כשהם מבינים למה משהו חשוב – הם יבחרו לשתף פעולה. זה מחייב אילוף שמבוסס על מוטיבציה חיובית, סבלנות ושפה רגשית.
במהלך קורס אילוף שליוויתי באחד ממשקי העזר בגליל שצ'או בן שבע חודשים בשם באגה עבר – ראיתי איך שינוי קטן בטונציה של הקול גרם לו להתחיל להגיב לפקודות בסיסיות. ברגע שהמגדל עבר מגישה שיפוטית ל"אני נותן לך להבין איתי" – כל ההתנגדות נעלמה.
הסוד הוא להגביל את זמן האימון למקסימום חמש-עשר דקות, להפעיל הרבה תקשורת עין ולעבוד במקום נטול גירויים. צ'או מחוברים לסביבה – כל רעש קטן יסיח אותם. רק כשהם מרגישים במרחב שבשליטתם – הם נפתחים.
השתמשו בחטיפים איכותיים (כמו כבד עוף טרי) ואל תצפו לתוצאה מיידית. לעיתים, העיכוב הוא לא בגלל שהם לא הבינו – אלא בגלל שהם שוקלים אם הם רוצים לשתף פעולה. הכלב הוא לא רובוט. הוא פרטנר.
בריאות של צ'או צ'או: מה חשוב לדעת מראש
כמו הרבה גזעים בעלי קו דם עתיק, גם הצ'או נוטה לבעיות תורשתיות. בעיקר בתחום המפרקים, העיניים והעור. דיספלסיה של הירך נפוצה יחסית – לכן כשאתם בוחרים גור, ודאו כי ההורים עברו בדיקות אגן רשמיות (כמו OFA או PennHIP).
בעיה נפוצה נוספת היא אנטינטורפיה – מצב שבו הריסים גודלים פנימה ומגרדים את הקרנית. במצב מוזנח זה עלול לגרום לעיוורון. את לוסי, צ'אוית שהגיעה אליי מהסגר בצפון, עברתי איתה ניתוח עדין לפתיחת העפעפיים. תוך שבועיים היא הפכה מכלבת פחד להוריקן אנרגטי.
בנוגע לפרווה – כן, זו פרווה אגדית. א-ב-ל – היא דורשת הברשה יומית, במיוחד בעונות המעבר. פרעושים וקרציות אוהבים להסתתר ב”צוואר האריה” שלהם. אני ממליץ על מסרק מתכתי עדין עם קצוות עגלגלים כדי לא לפצוע את העור.
תשקלו גם תוספים לחיזוק מפרקים כבר מגיל חצי שנה – גלוקוזאמין, כונדרואיטין ואומגה 3 ברמה גבוהה יכולים לעשות פלאים.
האם צ'או צ'או מתאים למשפחות וילדים?
שאלה שחוזרת על עצמה היא האם צ'או מתאים לבית עם ילדים. והתשובה – תלוי בילדים. זה לא כלב שישחק איתם סטנגה. אבל אם הילדים רגועים, מכבדים מרחב אישי ולא מושכים בזנבות – הצ'או יגדל איתם לקשר שקט ועמוק.
בבית אחד שבו עבדתי, גידלו צ'או יחד עם ילד על הרצף האוטיסטי. הכימיה ביניהם הייתה שקטה ובלתי מוסברת. הילד מצא בו רוגע, הכלב מצא בו פרטנר לא שיפוטי. זה היה שיעור באמפתיה.
למשפחות מרובות ילדים רועשים ועירוניים – זה לא תמיד יתאים. הצ'או אוהב שגרה, שקט, ולא סובל הפתעות. הוא לא מתאים למי שמחפש ריגוש מהיר – אלא למי שמבקש עומק רגשי ושקט בבית.
- העדיפו בתים עם חצר מגודרת – צ'או אוהב לבדוק גבולות, אבל שונא רצועות. חשוב שיהיה מרחב בטוח לשוטטות עצמאית.
- לא מומלץ להחזיק אותו בדירה קטנה ובייחוד לא בקומות גבוהות בלי מעלית – פרט לאנרגיה הנמוכה יחסית, יש לו מפרקים רגישים שדורשים פחות מדרגות ויותר משטח ישר.
טיפים מעשיים לטיפוח, חינוך ופיתוח הקשר עם כלב צ'או צ'או
- התחילו סוציאליזציה מוקדמת: חשיפה לגורים אחרים, מבוגרים, רעשים וסיטואציות – הכל עד גיל 16 שבועות. צ'או מגיב נהדר לחוויות איכות בגיל צעיר.
- הימנעו מענישה: כל צעקה או עונש עלולים לשבור את האמון של הכלב – וזה קשה עד בלתי אפשרי לשחזר. גישה חיובית, שגרה ותגובה עקבית – זה המפתח.
- שלבו פעילויות שקטות לחיזוק הקשר – טיול בערב, הברשה נעימה, ישיבה משותפת בגינה מבלי לדבר. צ'אויות מעריכות נוכחות שקטה יותר מכל מלא סיפוק מהיר.
- בדקו את הלשון: כל שינוי בגוון הכחול/סגול עשוי להעיד על בעיה רפואית – זו “חלון הנשמה” הבריאותית שלו.
- חפשו מזון עשיר בנוגדי חמצון וצמחי מרפא – הגזע מגיב נהדר לדיאטה טבעית או תוצרת בית באיזון וטרינרי נכון. שיבולת שועל, סלמון ואורז מלא עשו פלאים לבוקה שלי שסבלה מאלרגיות עור.
לסיכום, גידול צ'או צ'או הוא לא לפרק זמן – אלא למסע. הם מורים דוממים לחיים עם משמעות, לכלבנות אחרת שאינה תובענית, אך גם אינה פשטנית. מי שמעניק להם את מה שהם צריכים – מקבל יצור נאמן, עמוק, ויש שיאמרו – כמעט רוחני.
