הבולדוג הצרפתי הוא אחד הגזעים המתוקים והקומיים ביותר שתפגשו – קטן גוף, גדול לב, ומתאים בול לחיים בבית עירוני או משפחתי. בתור מי שליווה עשרות כלבים כאלה, אני יכול לומר שזהו כלב שמביא שמחה, גיחוך ואהבה אינסופית – ואם אתם מחפשים כלב חברתי, קל לתחזוקה עם אופי שובב ורגוע בו-זמנית, הבולדי הצרפתי הוא מועמד מוביל.
אחד הדברים הראשונים שתשימו לב אצל בולדוג צרפתי זה ההבעה שלו. עיניים גדולות, בולטות וסקרניות שתמיד מחפשות קשר. יש בהם משהו שפשוט שוב מערכת העצבים שלכם – גם אם תיכעסו עליו כי חירב את הכרית האהובה עליכם, עשר שניות אחר כך אתם שוב מחבקים. הם כלבים שאוהבים מאוד בני אדם, מעדיפים קרבת משפחה על פני ריצה בגינה, ופחות מתאימים למי שמחפש כלב ספורטיבי או הרפתקן.
אחד הלקוחות שלי, בחור בשם רועי מתל אביב אימץ בולדי בשם פפה. בניגוד לרוב הגזעים שלימדתי, פפה לא הצליח להכיל יותר מ-15 דקות אילוף בכל פעם. מהר מאוד הבנתי שזה לא עניין של חוכמה – הוא פשוט טינאייג'ר נצחי, עם קוצים בזנב, תיאבון למשחקים רכים, ויכולת מופלאה לקרוא בני אדם. לימדנו אותו לשבת במקום… אבל הוא בחר לעשות זאת רק כשבא לו. עם קצת הומור, מעט חטיפים והמון צחוק – הפך פפה לכוכב גינה שכונתית. או כמו שאמא של רועי אמרה לי בצחוק: "הוא לא כלב – הוא קומיקאי בדמות כלב."
גם עם ילדים, הבולדוג הצרפתי מתפקד נהדר. הוא לא תוקפן, הוא לא טריטוריאלי מדי, והוא נהנה מפעילות מנוחה יותר מאשר השתוללות אינטנסיבית. כן חשוב להיות ערניים לכך שהוא נוטה להשמיע קולות גרגור, נחרה ולעיתים גם גזים ריחניים – וזה עניין של התאמה משפחתית. הרבה מהלקוחות שלי דווקא מצאו בזה קסם ייחודי – כלב שיש לו אופי, וסגנון אישי שאי אפשר לפספס.
האם בולדוג צרפתי מתאים למשפחות עם ילדים?
בהחלט כן – אבל עם כוכבית קטנה. הבולדוג הצרפתי אוהב תשומת לב וצומת חום. הוא יכול בקלות להפוך לצל של ילד בבית, ובעיקר של ילדים סבלניים ועדינים. מכיוון שמדובר בכלב קטן יחסית ועדין במבנה גופו, לא מומלץ שתינוקות יישענו עליו או יימשכו לו באוזניים.
אחת המשפחות שליוויתי בגידול הבולדי שלהם, נועה ונמרוד מירושלים, היו הורים לשני ילדים בגילאי 4 ו-6. כל בוקר הילדים היו מתעוררים כדי לשחק עם "טופו", הבולדוג הלבן-שחור שלהם, שהפך לאח שלישי לכל דבר. מה שהפתיע אותם? היכולת של טופו להרגיע את הילד הבכור לפני השינה – הוא היה שוכב לצידו, נושם עמוק, ומשרה שלווה.
תכונה ייחודית אצל הבולדוגים הצרפתיים היא היכולת "להבין" מצב רגשי. כשטפו זיהה בכי או תסכול – היה מתקרב עם מבט מתוק ומעליב, מניח את אפו על הרגל של בעליו… והחיוך פשוט צץ. מדובר בגזע שיודע להקשיב מבלי לדבר – וזה נכס אמיתי לילדים רגשיים או לבתים עם צורך באיזון רגשי.
תכונות אופי עיקריות של הבולדוג הצרפתי
יש לבולדוג הצרפתי סט אישיות די עקבי, אבל יחד עם זאת – כל אחד מהם קצת שונה. ככל שהכרתי יותר מהם, הבנתי שיש בהם שילוב יוצא דופן של רכות והתעקשות (כן-כן, עקשנות זה שם שני אצלם), שובבות ורוגע.
הם אינם כלבים קולניים, אבל יידעו להשתמש בקול כשהם באמת צריכים – בעיקר כשהם 'מדברים' עם בעליהם. יש להם שפת גוף מפותחת במיוחד – אוזניים שמזדקרות כמו אנטנות, מבטים שמתחננים: "חטיף. עכשיו." ובעיקר תשוקה להיות מעורבים – לא משנה אם אתם מקפלים כביסה או מבשלים.
המגזין האמריקאי DogTime מדווח כי מעל 80% מבולדים צרפתיים שנבדקו הדגימו "אינטליגנציה חברתית גבוהה מהממוצע" לכלבים קטנים. כלומר – זהו כלב שמבין סיטואציות, מגיבים לאינטראקציות, ומתאימים את עצמם לאווירה בבית. תוסיפו לזה גודל קטן, פרווה קלה לתחזוקה, ואף קטנטן שמעניק נשיקות כמו פרפרים – וקיבלתם שילוב נדיר.
האם הבולדוג הצרפתי הוא כלב קל לאילוף?
פה הטון שלי משתנה: אילוף בולדוג צרפתי הוא חוויה מיוחדת – לא בגלל שהוא לא חכם, אלא כי הוא פשוט בודק גבולות. באופן אישי, אני לא ממהר לעבוד לפי הספר עם הבולדיז – הם לא מגיבים פיקס לשיטות קלאסיות, אלא מבקשים מכם יצירתיות, רגישות והומור.
במפגש עם בולדי בשם גוגו, שהבעלים התקשרה אליי כי "הוא פשוט עושה מה שבא לו", השתמשתי בטכניקה של גיימיפיקציה – כלומר, כל תרגול אילוף הפך למשחק. לא עוד "שב" משעמם, אלא "בוא נסתתר ונראה אם אתה מוצא אותי – ואז יופי, קיבלת חטיף!" זה עבד כמו קסם.
אצל הבולדים, אילוף צריך להיות חווייתי. לא כוחני, לא ארוך מדי, ולא חדגוני. הם עקשנים, כן – אבל גם רגישים להסחות דעת. שמרו על סביבת אילוף נקייה מגירויים, והתמקדו בקצר ולעניין – 10-15 דקות ביום, עם חיזוקים חיוביים בלבד. עונשים? תשכחו מזה – זו הדרך הכי מהירה לאובדן אמון אצל בולדי.
- שימו לב לרגישות נשימתית: גזע זה רגיש מאוד לחום ולהתעייפות מהירה. בטיולים – לכו בקצב אטי, הצלילו את הסביבה ואל תאלצו אותו לרוץ, במיוחד בקיץ.
- אמבטיה ואוזניים: הבולדים לא צריכים מקלחת כל שבוע, אבל אוזניהם זקוקות לניקוי סדיר. הבונוס? הם מאוד אוהבים שמעסים להם את הפנים ו"עוזרים להם לנשום."
- אל תתעלמו מהגניחות: הקולות שהם משמיעים הם חלק מהאישיות – אבל גם סיגנל לבריאות הנשימה. אם הגניחות הופכות לרעש חריג – בדקו אצל וטרינר ריאתי.
- תשומת לב יומיומית: בולדי משועמם = בולדי שובב יתר על המידה. תנו לפחות חצי שעה של אינטראקציה יומית איכותית – משחקים, ליטופים, או שיחת עיניים ותגובה.
- התאמה לטיולים קצרים ולא לריצות: אם אתם חובבי ריצה או טרקים ארוכים, הבולדי לא בשבילכם. אבל אם אתם אוהבים קפה בשמש או סייפנים רכים מול המרפסת – מצאתם בן לוויה מדויק.
