הוואנז, או בשמו המלא בישון הוואנז, הוא כלב קטן, ידידותי וקסום בעל שיער משיי ואופי מתוק שמתאים כמעט לכל בית – ממש כמו בובת פרווה עם לב ענק. אבל מאחורי הפרווה המתגלגלת והעיניים הנוצצות מסתתר גזע עם צרכים ברורים, אנרגיה גבוהה ויכולת הסתגלות מדהימה.
גידלתי שלושה הוואנזים לאורך חיי, וכל אחד מהם היה שונה לחלוטין באופי, אבל הדפוס המשותף חזר על עצמו: נאמנות טוטאלית, שמחת חיים בלי גבול, ורגישות גבוהה לאנשים. זה כלב שלא יכול לעבור יום אחד בלי קשר רגשי עמוק עם המשפחה – הוא רוצה להיות חלק מהכול. אבל בדיוק בגלל זה אסור לזלזל בטיפול, באילוף ובהבנה של הצרכים הפיזיים והנפשיים שלו.
המדריך הזה נכתב מתוך עשרות שעות של עבודת שטח עם כלבי הוואנז, ביקורים אצל מגדלים מקצועיים באירופה, לימודים בתחום הכלבנות, ונסיון אישי ומרגש עם הגזע. נצלול יחד לעולם הקסום של ההוואנז, נגלה את סודות האילוף, טעויות נפוצות, יתרונות בריאותיים וגם… איך לשמור על הפרווה הלבנה שלו במצב מושלם. כן, זה אתגר לא קטן.
מוכנים להכיר מקרוב את אחד הגזעים הכי אנושיים בעולם הכלבים?
מאפיינים של כלב בישון הוואנז – אופי, מבנה גוף וצרכים ייחודיים
הוואנז הוא נציג הקבוצה הזעירה בקבוצת כלבי הליווים (Toy Group). זה כלב קטן, שוקל בדרך כלל בין 3.5 ל-7 ק"ג, ועם פרווה ארוכה, גלית ונעימה להפליא. הצוואר שלו קצר, הגפיים ישרות, והעיניים – פשוט מדברות. לא תאמינו כמה הוואנז יודע לקרוא אתכם.
מדובר בכלב חברותי במיוחד, כזה שלא רק אוהב להיות לידיכם – הוא חייב להיות לידיכם. הוא לא טיפוס עצמאי כמו טריירים, אלא יותר כמו ילד שתמיד רוצה חיבוק. הדבר הזה מביא עימו גם יתרון – הוא כלב מושלם לדירות ולמשפחות עם ילדים – וגם אתגר: קשה יותר להשאיר אותו לבד לאורך זמן.
אחד ההוואנזים שגידלתי, בשם לוצ'ו, היה יודע לזהות מתי אני מתכנן לצאת בלי לקחת אותו – עוד לפני שלבשתי נעליים. הוא היה מכניס את האף לתוך התרמיל, כאילו אומר "שכחת אותי". זה מדגים לא רק אינטליגנציה רגשית, אלא גם כמה הם קוראים שפת גוף ברמות כמעט טלפתיות.
גם מבחינת פעילות גופנית – אל תתבלבלו מהמראה החמוד. אלה כלבים שזקוקים להליכות יומיות – רצוי שתיים ביום – ואוהבים משחקים אינטראקטיביים. אם לא פורקים להם אנרגיה, הם ימצאו דרכים אחרות להעסיק את עצמם – רמז: זה בדרך כלל כולל שיערות לעוסות על הספה וחפצים נגוסים.
אילוף כלב הוואנז: הדרך הלבנה למשמעת ואהבה
אחד היתרונות הבולטים של ההוואנז הוא הקלילות היחסית באילוף שלו – במיוחד כשהוא מקבל גישה חיובית, תגמולים אהובים והרבה סבלנות. פה זה לא הזמן לדומיננטיות – זה כלב שנפגע מהר, אך לומד מהר יותר מכלב ממוצע. הוא מזהה דפוסים מהר וכשהוא מתוגמל – תראו איך כולו הופך לגל של אושר.
אילפתי הוואנז בשם מונצ'י שהיה מתקשה לשלוט בצרכים. אז עבדנו 4 פעמים ביום עם סימני זמן קבועים, תגמולים מיידיים והמון קריאות עידוד. תוך פחות משבועיים הוא היה מתייצב ליד הדלת, מסתכל עליי, “מדבר” בנביחה אחת ומחכה שאפתח. פשוט תענוג לעבוד עם גזע כזה אינטואיטיבי.
חשוב לא להיכנע ל"מלכודת הקטנים" – זו הנטייה של בעלים לסלוח לכלב קטן על בעיות התנהגות כי “הוא כולה שתיים וחצי קילו”. הוואנז צריך גבולות ברורים, ממש כמו לברדור. רק בקטן יותר. בלי גבולות – הוא עלול לפתח חרדת נטישה, התנהגויות כפייתיות (נגיסת פרווה, ליקוק עצמי מוגבר) ואף נטייה לנביחות מוגזמות.
האילוף המומלץ כולל סוציאליזציה מגיל מוקדם, תרגולים יומיים קצרים, ומגע פיזי שעוזר לבנות אמון. אילוף למשמעת בסיסית יכול להיות חוויה מופלאה עם הוואנז – פשוט תתחילו מוקדם ולא תזלזלו ב"מתיקות" כלבנית.
תחזוקת פרווה וטיפוח – לא רק יופי, אלא גם בריאות
הפרווה של ההוואנז נחשבת היפואלרגנית – חדשות מעולות למי שרגיש לפרווה, אבל היא דורשת תחזוקה יומיומית. צחצוח כל יום כדי למנוע קשרים, מקלחות קבועות עם שמפו מתאים, וגזירה מקצועית אחת לחודש-חודשיים זו לא המלצה – זו חובה.
בקליניקה שלי לפעמים מגיעים הוואנזים עם גושים של פרווה נעולה בפס הגדול מאחורי האוזניים – שם שאנשים שוכחים לצחצח. אם זה מגיע לרמה קיצונית, אין ברירה אלא לגלח הכול. זה כואב גם לכלב וגם ללב.
בנוסף, כיוון שהעיניים שלהם גדולות ולבנות – יש אצלם תופעת דמעות חומות יחסית נפוצה. הדרך להתמודד: ניקוי יומי בפד לח עם תמיסה וטרינרית, תזונה איכותית ובלי חטיפים מלאכותיים, זה יכול לעזור פלאים.
יתרונות נפשיים ובריאותיים של גידול כלב הוואנז
מחקר שפורסם ב-2022 הראה שכלבים קטנים שמייצרים קשרים אינטנסיביים עם הבעלים תורמים משמעותית להורדת רמות סטרס – והוואנז מוביל את הרשימות האלה בכמה סקרים של AKC. הוא לא רק כלב – הוא כמו מטפל רגשי בצורת פוף.
הם מצטיינים ככלבי ליווי רגשי (Emotional Support Animals) לילדים עם צרכים מיוחדים, הודות לרגישות המולדת שלהם ולרצון תמידי לרצות. אחד הכלבים שאימנתי, טוניו, ליווה ילד על הרצף האוטיסטי במשך 4 שנים – והקשר ביניהם עד היום מרגש כל מי שרואה אותם יחד בגן המשחקים.
גם בריאותית, מדובר בגזע יחסית עמיד, עם תוחלת חיים ממוצעת של 14–16 שנים. הקפדה על תזונה טבעית, פעילות גופנית, מניעת השמנה וביקורים קבועים אצל וטרינר – תורמים לא רק לאריכות חיים אלא גם לאיכות חיים נהדרת.
- צחצחו את ההוואנז שלכם מדי יום עם מברשת רכה ואל תשכחו מאחורי האוזניים – שם נוטים להיווצר קשרים קשים במיוחד.
- התחילו באילוף בגיל מוקדם עם תגמולים חיוביים בלבד – הוואנז רגיש מאוד לצעקות ועלול להיסגר במהירות אם מופעל עליו לחץ.
- הימנעו מהשארת כלב הוואנז לבד ליותר מ-4 שעות ביום – אם אין ברירה, שלבו מצלמת מעקב, צעצועים אינטראקטיביים, ואפילו בן לוויה כלבי נוסף.
- בחרו מזון איכותי עם רכיבים טבעיים, ללא דגנים וסוכר, שיכול להפחית תופעת דמעות חומות ולחזק את המערכת החיסונית העדינה של הגזע.
- דאגו לסוציאליזציה מוקדמת עם כלבים אחרים ואנשים – הוואנזים שפורקים אנרגיה ומשתלבים במצבים חברתיים מגיל צעיר יהיו כלבים שמחים, רגועים ומאוזנים.
גידול הוואנז הוא זכות מיוחדת – כמו לקבל פרס יומיומי בצורת חיבוק חם ופרוותי עם מבט שאומר "אני לגמרי שלך". רק תזכרו: זה לא צעצוע, אלא נשמה רגישה עם צרכים אמיתיים. אם תעניקו לו סביבה אוהבת, ברורה ופעילה – תקבלו חבר אמיתי לכל החיים.
