הוואנז, אחד הגזעים הידידותיים והאהובים ביותר, מצריך אילוף עדין, עקבי ומותאם לאופי השובבי והחכם שלו. עם רצון אדיר לרצות את הבעלים ונטייה לקלוט מהר – הוא בן לוויה מושלם לתהליכי אילוף חיוביים ומהנים.
במהלך למעלה מ-15 שנה שעבדתי עם גזעי toy שונים, הוואנז תמיד בלט כרכיב סודי לשיעור מוצלח: כלב קטן עם לב ענק, חוש הומור משגע ותשומת לב לפרטים. אי אפשר להפעיל עליו שיטות נוקשות או דרישות נוקשות מדי – הוא ייעלב. אבל אם תהיו עקביים, תשתמשו בחיזוקים חיוביים ותרימו אותו רגשית – הוא ידהים אתכם ברמת ההיענות והקצב הלמידה.
לי היה פעם וואנז בשם שוקו. הוא למד לשבת, לתת יד, להתגלגל, להביא נעליים – וכל זה בגיל חמישה חודשים. אבל מה שהכי הרשים: הוא ידע להרגיע ילדים עם חרדה. פשוט ישב לידם, הסתכל בעיניים גדולות, בלי לעשות כלום. שילוב של תקשורת בינאישית כמעט אנושית עם אינטליגנציה רגשית נדירה – משהו שהופך את האילוף להרבה יותר מתרגול.
אבל למרות היתרונות, יש אזהרה חשובה: הוואנז הוא כלב עקשן כשלא מקבל גירוי מנטלי. הוא ישתעמם, יעשה שטויות, ואפילו יתחיל "להתחכם" עם הפקודות אם יחוש שהן רוטיניות מדי. לכן חשוב לשלב את האילוף כחלק מהמשחק והקשר האישי היומיומי ולא רק כשיעור בפקודות.
הכרת האופי של הוואנז – שלב ראשון בהצלחת האילוף
הוואנז מגיע אלינו מהוואנה בקובה, עם מורשת כלבית מדהימה של כלבי לוויה מלאי חיים. מדובר בכלב קטן אך מלא אנרגיה, סקרן, מתקשר מילולית וויזואלית, וחש מאוד לרגשות ולשפת הגוף שלנו. זה מה שהופך אותו לכלב שקל לאלף – אבל גם קל "לאבד" אם לא שומרים על עקביות.
הוא לא מגיב טוב לצעקות. הוא יתרחק. אבל גירוי חיובי כמו ליטוף, צעצוע, חטיף או אפילו מילה חמה – יאיץ בו ללמוד פי כמה. זו הסיבה שאני תמיד אומר לבעלי וואנז: דברו אליו כמו לילד חכם. אל תנסו "לשלוט". תטעינו אותו בהתלהבות, הנעה חיובית וסיפוק חברתי.
בשבוע הראשון של אילוף, אני ממליץ להתמקד בהרגלים בסיסיים: כניסה לארגז (crate), בוא (come), שב, הרחק מגבולות. לא תוך כדי ריצה אחרי כדור או רעש. בשעות שקטות, עם חיזוקים חיוביים בלבד. ואוי למי שיעשה "time out" אגרסיבי – זה ישבור את האמון.
הופעתי פעם בחוג אילוף עם וואנזית בשם בלה – ילדה עדינה בלבן עם מזג סוער למדיי. היא לא "שמעה" כלום כשאמרו לה שב או ארצה. אבל ברגע שהצעתי לה לבחור צעצוע או חטיף בעצמה, ולא כתגמול, אלא כהזמנה לפעולה – היא נפתחה לחלוטין. לעיתים, הגישה עצמה היא המפתח.
כיצד לאלף וואנז בגיל צעיר – טכניקות קריטיות
התקופה הקריטית לאילוף וואנז היא בין גיל 8 ל-16 שבועות – זוהי תקופת הסוציאליזציה. בשלב הזה עלינו לחשוף אותו בצורה מבוקרת לאנשים, ילדים, כלבים אחרים, קולות סביבתיים – ובמקביל להתחיל הרגלים בסיסיים בבית.
יש בגזע הזה אינסטינקט שמירה קל. לא ברמה של טרייר, אבל מספיק כדי שיביע ספק ב"זר". לכן, שיעורי אילוף קבוצתיים יכולים להיות טיפול מונע נהדר להתנהגויות בעייתיות בעתיד. במפגשים כאלה אני מתבונן בהתנהלות שלו עם כלבים קטנים יותר או ילדים – ומשתף את הבעלים בכל הבעת גוף קטנה: זנב מורם, קפיצה קטנה, תזוזת אוזניים – כל אלו סימנים שעליהם יש לפעול בגיל צעיר ולא לחכות.
אחת הטכניקות שחזרה על עצמה כהצלחה: שימוש במשחק "לרדוף אחרי המטפחת". אני מחביא חטיף קטן במטפחת צבעונית, מניח אותה באמצע השטיח, וכששוקו היה מתקרב, הייתי משתף פעולה ואומר: "מצא!" – זה עבודת מוח, חוש ריח, תנועה, שיתוף פעולה ובעיקר – חוויה מחברת.
טיפ קריטי לבעלי וואנז צעירים – הימנעו מכעס בקול. עדיף להיעלם זמנית מהמרחב או להסב תשומת הלב. ואל תשכחו: וואנז הוא אמן דרמה. רק תתחילו לבכות לידו – והוא ישב מולכם עם עיניים של שחקן הוליוודי.
טעויות נפוצות באילוף וואנז (ואיך להימנע מהן)
- שימוש בכוח פיזי או טון תקיף מדי – לא רק שזה שובר את הכלב, זה גם גורם לו לטפח "סגנון פסיבי-אגרסיבי" – עוקף חוקים בדרכו. וואנז לא מגיב טוב ל"כוח", הוא צריך שותפות.
- הרבה מדי גירויים בשלב מוקדם – ברגע שאתה מציף את הוואנז במסכים, צלילים, אורחים – הוא ינסוג או יהפוך ל"קומיקאי" שמשחק אותה כדי לזכות בתשומת לב. חשיפה צריכה להיות מדורגת, מבוקרת.
הפיכת האילוף לזמן איכות משמעותי
אילוף וואנז הוא לא רק דרך לגרום לו להקשיב – זו דרך להעצים אותו. כל אינטראקציה של למידה היא חיבור ישיר לליבה שלו – שאיפה לרצות, לצחוק, להשתתף. בשיעורי אילוף מתקדמים אני מוסיף לו אלמנטים קוגניטיביים – משחקי תפיסה, מיון צבעים ואפילו "טריקים מצולמים".
בלה, למשל, למדה להבחין בין צעצוע אדום לכחול. כשאמרתי "אדום" – היא הייתה מושיטה את האף לכדור הנכון. לימוד כזה הופך את כלב הבית לכלב ברמה כמעט טיפולית – הוא שמח, מאתגר עצמו ולומד לשלוט באימפולסים.
מחקרים שפורסמו ב-2021 מצביעים על כך שכלבים מגזעי toy עם חוויית אילוף חיובית לפני גיל שנה – מפגינים רמות נמוכות יותר של חרדה בגיל מבוגר, ישנים טוב יותר, ומפתחים קשרים חברתיים איכותיים עם ילדים.
וואנז במיטבו הוא שילוב של אינטואיציה נשית, צחוק של ילד ורצינות של פרופסור. אם תלכו איתו יד ביד – תתאהבו בכל צעד מחדש.
