קוקר ספניאל איננו כלב היפואלרגני. מדובר בגזע שנשירתו בינונית ולעיתים אף מרובה, במיוחד בתקופות המעבר – וזה חשוב לדעת אם יש לכם אלרגיות לפרווה או קשקשים.
כמי שגידל במשך שנים קוקר ספניאלים, אני יכול להעיד שהם כלבים מלאי שמחת חיים, חכמים ונאמנים להפליא, אך ניהול הפרווה שלהם מחייב תשומת לב. אצלי בבית היה קוקר אמריקאי בשם לוקי עם פרווה משי שלא הפסיקה לנשור בכל פינה, במיוחד לאחר ביקור בפארק או תרגול אילוף עם כלבים אחרים. אם יש בבית מישהו עם רגישות לפרווה או לאבקנים שהפרווה לוכדת – מומלץ לחשוב פעמיים לפני שבוחרים בקוקר.
נשירת שיער אצל קוקר ספניאל משתנה בין כלב לכלב, אך בדרך כלל מדובר על גזע שדורש הברשה יומית או לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, וטיפולים מקצועיים חודשיים. בניגוד לגזעים כמו הפודל או הבישון פריזה, שלכודים פחות בפרווה שבנשירה, הקוקר בהחלט משאיר "שבילי פרווה" בבית. גם קוקר אנגלי וגם קוקר אמריקאי אינם מופיעים ברשימת הגזעים ההיפואלרגניים שמפרסמות מרפאות וטרינריות אמריקאיות מובילות כמו ה-AKC או ה-ASPCA.
לכן, אם אתם סובלים מאלרגיה קלה ורוצים כלב משפחתי מתוק עם עיניים מתחננות ואופי שובבי – אל תמהרו לוותר על הקוקר, אבל בהחלט תקחו בחשבון: אתם תנקו יותר, תברישו יותר – וכנראה גם תריחו אבקת פרעושים מדי פעם. מצד שני, האהבה שהם נותנים בחזרה היא שווה את הנזלת באפריל.
האם יש דבר כזה קוקר ספניאל שלא משיר פרווה בכלל?
שאלה שאני שומע לא מעט מאנשים שמתעניינים בגזעים – האם יש כזה דבר קוקר שלא משיר? ובכן, אין. גם אם תמצאו קוקר עם פרווה קצרה יחסית או תספורת תדירה, בלוטות השומן, עור הכלב, והסביבה הביתית גורמים לשחרור קבוע של פרווה.
פגשתי פעם קוקר אנגלי בשם רוקו שהיה בתספורת כמעט צבאית – קוצוצים סביב האוזניים, הבטן והזנב – וזה בהחלט הפחית את כמויות השיער בבית. אבל גם רוקו השאיר שובל זהוב מאחוריו. קחים בחשבון: הנשירה לא תלויה רק בגזע, אלא גם בעונות השנה, תזונה, סטרס ופתולוגיות עור.
למשל, אחרי מעבר למזון חדש עם מקורות אומגה-3 משובחים ותוספים לעור, אחד הקוקרים שלי הפסיק כמעט לגמרי להתגרד – והנשירה פחתה באופן דרמטי. הרבה פעמים הבעיה איננה בפרווה – אלא בבריאות הכללית של העור.
גם רמות הלחץ משפיעות. הייתי עד למקרה שבו קוקר עבר דירה – וממש בתוך שבוע ראינו גושים של פרווה על הספה. אל תשכחו – כלב מאושר הוא גם כלב שנושר פחות.
תחזוקת פרווה וטיפול מונע לנשירה לכלבי קוקר
הפתרון הכי פשוט לנשירה? להקדים תרופה למכה. כלומר, להבריש. אצלנו בבית אני מודד את כמות הפרווה שנאספת על המברשת לפי קריטריון ברור: אם אפשר היה לסרוג ממנה סוודר – איחרתם את המועד.
תדירות ההברשה משתנה מקוקר לקוקר, אבל כל כלל אצבע טוב מתחיל בשלושה פרמטרים: אורך פרווה, תזמון עונתי, ורמת הפעילות של הכלב. קוקר שרץ בשדות כל יום – יזדקק לסירוק כפול מכזה שבקושי יוצא לסיבוב.
מעבר להברשה שגרתית, חשוב להקפיד על תספורת מקצועית אחת לחודש או חודשיים – תלוי בצמיחת הפרווה. ברוב המספרות משתמשים גם באמפולות וויטמינים שמזינים את עור הכלב ומונעים יובש שפוגע בזקיקי השיער.
טיפ שאני נותן לכל בעלי הקוקרים המתחילים: תלמדו על עור הכלב שלכם. כתמים אדומים, עור יבש או קשקשת? זה לא רק קוסמטי – זה עלול להחריף את הנשירה.
- הברשה נכונה – מברשת slicker במרקם רך, עם תנועה נגד כיוון השיער – תשחרר שערות מתות ותפחית הצטברות בבית.
- תזונה מותאמת לעור ופרווה – מזונות עשירים באומגה 3, זרעי פשתן או שמן סלמון יכולים לשפר דרמטית את מצב הפרווה.
- רחצה – כל 3–4 שבועות, עם שמפו ייחודי לכלבים בעלי עור רגיש (לא שמפו אדם!).
- טיפולים מונעים לפרעושים וקרציות – המזיקים האלה לא רק מציקים, הם גורמים לגירוד ונשירה מוגברת.
האם יש אלטרנטיבות היפואלרגניות דומות לקוקר ספניאל?
זו שאלה שאני מקבל המון – מה לעשות אם הלב נמשך לקוקר, אבל האף לא עומד בזה? אז יש חדשות טובות: קיימים גזעים עם אופי דומה, אך הרבה פחות נשירה או רגישות לסובלים מאלרגיה.
תחשבו למשל על לגוטו רומניולו – כלב איטלקי מתולתל, מתוק וחכם – שמצויד בפרווה שמתאימה ממש לסובלים מאלרגיה. או הפודל, כמובן, שהוא לא רק חכם כמו סטודנט לביולוגיה, אלא גם מהיחידים שלא משירים כמעט בכלל.
פגשתי משפחה שאימצה קוקר-פודל (Cockerpoo) – תערובת מדליקה שמביאה קצת מכל העולמות. הכלב שלהם נראה כמו בובת קינמון חמודה עם תנועות של קוקר – אבל עם פרווה מתולתלת כמעט היפואלרגנית.
חשוב לזכור – גם גזע היפואלרגני לא מבטיח אפס תסמינים. כל כלב מפריש חלבונים בעור וברוק שיכולים לעורר תגובות – לכן תמיד כדאי להכיר כלב חדש כמה פעמים לפני שמכניסים אותו הביתה.
- פודל – אינטליגנטי ברמות, פרווה מתולתלת שלא נושרת ולרוב מתאים לאלרגיים.
- לברדודל – הכלאה עם אנרגיה נעימה, נחשב נדיר מבחינת נשירה, אך זה תלוי בגנטיקה.
- בישון פריזה – קטן, נמרץ, ופרוותו דקה וקלת תחזוקה היפואלרגנית.
- מלטזי – למרות גודלו, הוא לא צעצוע – הוא חבר של ממש עם פרווה כמו משי שלא נושרת כמעט.
עובדות מעניינות על קוקר ונשירה שלא הכרתם
הידעתם? לקוקר ספניאל יש כ-180 שערות לכל סנטימטר מרובע – מה שהופך את הפרווה שלו לאחת הצפופות בקרב גזעים בינוניים. זה מסביר את הנטייה לנשירה, במיוחד באזורי האוזניים, החזה והזנב.
בין השנים 1936 ל-1958, הקוקר היה הגזע הפופולרי ביותר בארה"ב – בין היתר בזכות סרטי דיסני כמו "היפה והיחפן". לא פלא, כולם התאהבו באוזניים הנוזליות ובמבט הנוגה.
ישנם גנים שמועברים בקוקרים ונקשרים לבעיות עור תורשתיות – בעיקר סבוראה (ייצור שומן יתר) ודלקות עור כרוניות – הגורמות לנשירה מוגברת. לכן חשוב לבחור מגדל אחראי שמתעדף טיפוח ולא רק תצוגה.
ואם אתם רוצים לבדוק האם הקוקר שלכם סובל מנשירה מוגברת – העבירו מסרק דק נגד כיוון הפרווה באור בוקר. אם המסרק מתמלא תוך שתי משיכות – הזמן לקבוע תור לווטרינר.
