הוואנז הוא אחד מאותם גזעים שמופיעים תדיר ברשימות "הכלבים ההיפואלרגניים", אבל האמת? הוא לא באמת היפואלרגני. אמנם הוא נושר מעט מאוד, אבל כמו כל הכלבים – הוא עדיין מייצר קשקשים, רוק וחלבונים שעלולים לעורר תגובות אלרגיה אצל אנשים רגישים.
העובדה שהוואנז כמעט ואינו נושר הופכת אותו לאטרקטיבי מאוד עבור משפחות שמחפשות כלב שיהיה עדין גם על מערכת הנשימה וגם על הספה. יש משהו פרקטי במיוחד בפרווה הארוכה והמשיית שלו – כל עוד מטפלים בה נכון, היא שומרת על הבית נקי יחסית. אבל פה נמצא הטריק: התחזוקה. פרווה שלא סורקים כל יום תהפוך בקלות למסטיק מלוכלך.
פגשתי לא מעט משפחות שהתאהבו במראה המקסים של ההוואנז – עיניים כמעט אנושיות, גוף קומפקטי ואישיות עליזה. אבל כמאמן שעובד גם עם ילדים אלרגיים, אני תמיד מסביר בצורה ברורה: אלרגיה היא לרוב לא לפרווה עצמה אלא לחלבון שנמצא בעור וברוק. אז נשירה נמוכה זה יתרון, אבל זה לא קסם.
יש גם נקודה מעניינת לגבי מבנה השערה של ההוואנז – היא יותר דומה לשיער אנושי מאשר לפרווה טיפוסית של כלב. זו אחת הסיבות שהוא נחשב “קל יותר” לאנשים רגישים. ועדיין, לפני שמכניסים הביתה הוואנז, כדאי מאוד לבלות איתו זמן רב, לבדוק תגובה אלרגית אפשרית ולוודא התאמה אמיתית.
נשירה נמוכה בכלבים – האם זה באמת פותר את בעיית האלרגיה?
אנשים שואלים אותי המון: "אם הכלב לא משיר שיער, אז אין סכנה לאלרגיה, נכון?" והתשובה שלי תמיד מחולקת לשניים. מצד אחד – כן, כלבים שלא משירים כמעט בכלל, כמו ההוואנז, הפודל או הבישון פריזה, מפזרים פחות חלבון אלרגני בסביבה. מצד שני – הם בהחלט עדיין משחררים את החלבון הזה דרך העור והרוק.
באחד מהמקרים שליוויתי, ילד עם אסתמה חמורה חשב שהוא בטוח עם הוואנז. ההתחלה הייתה מושלמת, אבל עם הזמן, התגובות האלרגיות חזרו. לא ניכנס לדרמה, אבל אנחנו מדברים על סדרת בדיקות וניהול רפואי מותאם. המסקנה? "היפואלרגני" היא הגדרה שיווקית יותר מאשר רפואית.
יחד עם זאת, יש משפחות שבהן דווקא ההוואנז עבד נהדר. בזכות התחזוקה הגבוהה (רחצה תכופה, ניקוי אזורי מחיה, הברשה יומית), הם הצליחו לשמר סביבת מחיה דלת אלרגנים. זה דורש השקעה, אבל עבור מי שמוכן – זה יכול להשתלם.
והנה טיפ קטן מהשטח: אם אתם חושבים לאמץ הוואנז בגלל נשירה נמוכה, נסו קודם לשהות כמה שעות עם כלב כזה אצל מגדל/עמותה. זו הדרך הבטוחה לבדוק אם באמת נוצרת תגובה אלרגית או לא.
מאפייני גזע ההוואנז: הרבה מעבר לפרווה
הוואנז הוא כלב מהמשפחה הבישונית שמקורו בקובה. מדובר בכלב קטן-בינוני, עם פרווה נוצתית שמכסה את עיניו, אופי שמח ונוכחות בולטת בבית למרות גודלו הצנוע. מהתבוננות במרפאות וטרינריות ומניסיוני האישי – יש בו שילוב מעניין: אנרגיה של גור גם בגיל מבוגר, ואינטליגנציה שמקלה מאוד על אילוף.
יצא לי לאמן שני הוואנזים שהפכו לבני לוויה טיפוליים לילדים עם צרכים מיוחדים. החברותיות הגבוהה שלהם והיכולת להתחבר גם לאנשים ביישנים עושה אותם נהדרים לסביבות טיפול. וזה לא מובן מאליו – לא כל גזע יודע להכיל מגע בלתי צפוי או רעש פתאומי.
עוד יתרון? יחסית לגזעים עם פרווה ארוכה, ההוואנז לא נוטה לריחות חזקים. זה יתרון חשוב לאנשים עם רגישות נוספת לריח. אם מטפלים בפרווה היטב – הוא מריח פשוט… כמו שמיכה חמה.
האם הוואנז מתאים לכם? רשימת בדיקה לבעלי כלבים לעתיד
לפני שאתם מתאהבים בפריזורה, כדאי לבדוק גם את שאר הפרמטרים. ההוואנז הוא כלב עם צורך גבוה באינטראקציה – הוא לא מסתדר טוב לבד. אוהב להיות במרכז הבית, צמוד למשפחה, ושונא גבולות רגשיים. לפעמים זה קסום, לפעמים זה קצת מחייב.
- תחזוקת פרווה יומית – הברשה עם מסרק צפוף, חפיפה כל שבועיים, ביקורים תכופים אצל ספר כלבים. אם אתם לא מתחברים לתחזוקה, ההוואנז עלול להיות אתגר.
- רגישות לבדידות – ההוואנז לא מתאים לבית שיעזוב אותו שעות ארוכות לבד. הוא כלב של קהילה, של קשר עין, של ליטופים. התנהגויות כמו נביחות, לעיסת חפצים או חרדות עלולות להתפתח אם לא זוכה לחברה קבועה.
- אילוף חיובי עובד נפלא – מדובר בגזע גמיש, מאוד חכם וקל ללמידה עם גישה עדינה. שימוש בעונשים או הרמת קול יגרמו לו להיסגר. שיטת "קליקר", התניה חיובית וחיזוקים עדינים עושים פלאים עם ההוואנז.
- סוציאליזציה מגיל מוקדם – עקב נטייה לטיפת חשדנות מזרים, חשוב להכניס אותו למפגשים עם אנשים וכלבים כבר בגיל 8-12 שבועות. זה משנה את כל דפוס האישיות שלו בעתיד.
- התאמה למגורים עירוניים – בזכות הגודל, הצורך הפיזי המתון והרעש הנמוך – ההוואנז מדורג כאחד הגזעים המותאמים ביותר לדירות קטנות ולמגורים בבניין. בליווי טיולים וקשר רגשי, הוא פורח גם בסביבה עירונית.
עובדות פחות מוכרות על הוואנז וגזעים דומים
האם ידעתם שמקורו האמיתי של ההוואנז הוא במלטה ובאיטליה, ולא בקובה? כן כן, ההוואנז הוא בעצם קרוב משפחה רחוק של הבישון פריזה והבולונז, שהגיעו לקובה בספינות סחר איטלקיות במאה ה-17, ושם התפתח לגזע עצמאי.
עוד עובדה מעניינת: שיער ההוואנז לא נושר מחזורית כמו אצל רוב הכלבים אלא ממשיך לצמוח בדומה לשיער אנושי. זו הסיבה שהוא מושך פחות קשקשים ויש לו פרווה שאפשר לעצב תסרוקות מורכבות איתה – מתסרוקת קוקו ועד ראסטות מעוצבות (שנקראות "קורדלס").
במבחנים אלרגניים שבוצעו באוניברסיטאות בארה"ב (כולל Mayo Clinic), נמצא שהפחתת החשיפה לאלרגן בעירוי הוואקום ובתחזוקת פרוות ההוואנז הפחיתה תגובות אלרגיות ב-40-60% אצל נסיינים רגישים.
ולבסוף – מדד IQ קוגניטיבי של ההוואנז גבוה יחסית לגזעים אחרים מקבוצת הצעצועים. הוא מדורג במקום ה-42 בדירוג האינטליגנציה של סטנלי קורן, הרבה מעל מה שנהוג לחשוב עבור "כלב קטן וחמוד".
