גרייהאונד איטלקי בוגר הוא כלב ליווי אלגנטי, רגוע ונעים לחיים בבית – אך האימוץ שלו דורש הבנה של אופי הגזע, היסטוריית עברו וצרכיו הרגשיים. מתוך הניסיון שלי כמאמן, אלו כלבים שמפתיעים בעדינותם, אך גם ברגישותם העמוקה, במיוחד ככלבים מאומצים בגיל בוגר.
יש משהו מאוד מיוחד באימוץ כלב בוגר – אתה לא מקבל דף חלק, אתה מקבל סיפור. עם גרייהאונד איטלקי בוגר הסיפור הזה לרוב שזור באלגנטיות טבעית, אך גם בשבריריות. מדובר בכלב רזה, עדין מאוד במבנהו ובאופיו, שלפעמים חווה חוסר ביטחון, רתיעה מרעשים חזקים או מהירות גבוהה של התרחשויות סביבו. קשה לשכוח את הגרייהאונדית שאימצתי – לואיזה. בהתחלה, היא רעדה כל פעם שפתחתי מטריה. אבל תוך חודשיים, בעדינות והמון שקט, היא כבר התכרבלה לי על הספה בלי פחד מהגשם שבחוץ.
הגרייהאונד האיטלקי הבוגר דווקא מתאים מאוד לחיים בבית קטן, אפילו בדירה עירונית, כי הוא כלב שקט, מנומס ואוהב מרחב רך להירגע בו. הוא לא זקוק לריצות ארוכות כמו גזעי רטריבר ולא מתפרץ באימפולסיביות כאילו הוא ג'ק ראסל. מה שהוא כן דורש – וזה קריטי – זה קרבה. אוהב לישון מתחת לשמיכה, על הספה לידך, לפעמים אפילו לצעוד עם הראש שלך לתוך הצווארון של הסווטשירט.
אבל עם כל היתרונות האלה, אי אפשר להתעלם גם מהאתגרים. בגלל העבר של חלק מהכלבים המאומצים – לעיתים מגידלו כגזע מרוץ מיניאטורי או ככלב תצוגה שהזניחו – לפעמים תפגשו פחדים, ביישנות, קושי להרגיל לבית ובונוס בדמות שלפוחית קטנה מדי. הצורך בסבלנות גדול, אבל התמורה עצומה.
למה גרייהאונד איטלקי בוגר הוא כלב מושלם למשפחות שקטות
באופן מפתיע, גרייהאונד איטלקי בוגר משתלב בצורה נהדרת במשפחות שמעדיפות חיי בית רגועים, בלי יותר מדי בלגן וצעקות. מדובר בגזע שלא מגיב טוב לאווירה כאוטית. רמות הלחץ שלו עולות מהר והוא יכול להסתגר. אפשר לחשוב עליו כעל הפרופסור השקט שבפינת הסלון – הוא ישב בנחת, ירים מבט רק כשתהיה לו ודאות מוחלטת שיוצאים לטיול או שיש שניצל.
מהניסיון שלי עם משפחה שאימצה את טינטין, גרייהאונד איטלקי בן ארבע, ראיתי איך הכלב שינה את הדינמיקה הביתית. הילדים התחילו לדבר בשקט יותר, ההורים נעשו יותר נוכחים ברגע, וטינטין בתורו, התחיל לפרוש על הרצפה כמו פסל של שלווה עם כפות דקות מפוזרות לאן שהן רוצות. השפיות שגרייהאונד איטלקי מביא איתו הביתה פשוט מדבקת.
חשוב להבין גם שהוא לא כלב שמתאים למסעות ארוכים בטבע או לטיולי קמפינג סוערים. יש לו פרווה דקה, קושי רגולטורי בטמפרטורות, ולעיתים גם נטייה לבריחת צואה במצבים של פחד פתאומי. לכן, כשאתם מאמצים – אתם מתחייבים לא רק לקחת הביתה חבר, אלא לבנות בשבילו מקלט שקט, בגובה העיניים, בגובה הלב.
אתגרים באילוף גרייהאונד איטלקי בוגר ומתן פתרונות ריאליים
אחד האתגרים הגדולים עם גידול ואילוף גרייהאונד איטלקי בוגר הוא השתלטות על פחדים ישנים. פעמים רבות פגשתי בכלבים כאלה שמפחדים מצלילים לא צפויים – פלסטיק שמתקפל, מזגן שמתחיל לפעול, או אפילו טלוויזיה עם סצנת פעולה. חשוב להבין שהרקע שלהם שונה מזה של גורים: הם מגיעים כבר עם מגרש תפוס בראש. חלקם נחשפו ללחצים וכלובים, לאחרים פשוט לא הסבירו מעולם מה זה לשתף פעולה עם משפחה.
אני אוהב להשתמש בטכניקות חשיפה הדרגתית עם כלבי גרייהאונד. למשל, אם הכלב פוחד ממכונת קפה – מתקרבים איתו אל המכונה רק כשהיא כבויה, יושבים שם עם חטיף, יוצרים חוויות חיוביות. אחרי שבוע בערך, מפעילים את הקפה עם הכלב על הידיים או מתחת לשמיכה – מייצרים ביטחון. לא מאלצים. באילוף של גרייהאונד איטלקי – רכות היא מפתח, לא רק ברגש אלא בפעולה.
בשלדים שלהם, גרייהאונדים קטנים ובריטים נראים שבריריים וזה לא רק יופי – מבנה גופני רגיש. צריך לדעת שגם במהלך הליכה בטיול, רצועה שמושכת חזק מדי או רתמה לא מתאימה עלולה ליצור נזק פיזי. אני תמיד ממליץ על רתמות גוף מסוג H שמתאימות גם לכלבים רזים מאוד, וגם מחלקות נכון את הלחץ כך שלא יכאב לו בשכמה או בצוואר.
- חשיפה חברתית מבוקרת – בחרו תחילה סביבה שקטה לטיול עם הכלב המאומץ, בלי צלילים חדים ובלי הרבה כלבים אחרים. כך הוא ילמד בהדרגה להרגיש בטוח ומוגן. אצל מוקה, אחת הגרייהאונדיות שטיפלתי בה, התנסינו בטיולים ליליים לתחילת החשיפה – והיא פרחה מעדינות השקט.
- בניית שגרה יציבה – כלב בוגר עם מטען רגשי זקוק לבהירות: אותם טיולים בזמנים קבועים, אותה קערת אוכל, אותו מקום לישון בו. גזע כל כך רגיש סובל אם יש יותר מדי הפתעות. אצל גרייהאונדים, שגרה = ביטחון.
הגרייהאונד האיטלקי דרך עיניים של היסטוריה ומספרים
לא רבים יודעים, אבל הגרייהאונד האיטלקי היה הכלב המועדף בחצרות האצולה באיטליה וברוסיה של המאות ה-16 וה-17. בני אצולה כמו קתרינה הגדולה החזיקו להקות של כלבים כאלה, לא למטרת ציד – אלא בשל האלגנטיות, ההתנהלות השקטה והיכולת להיות ליד היד האוהבת. הגזע הפך לסמל של מינימליזם מלכותי – גוף דק, תנועה זורמת, מבט חודר אך מנומס.
כשהם מאומצים ככלבים בוגרים, הנתונים העדכניים מעידים על דבר מדהים: כ-70% מהגרייהאונדים האיטלקים הבוגרים שנמסרים לאימוץ בארה"ב, מוצאים בית תוך פחות מחודשיים. הסיבה? בעלי כלבים שמבינים בדיוק מה הם מחפשים – לא כלב למשחקי כדור מטורפים, אלא בן לוויה, רגוע, שלא יזיז צעצוע בבית אבל יסתכל עליך בארשת שגורמת לך להרגיש חשוב.
מסקר כלל אירופי שנערך בקרב מגדלים ווטרינרים מצא שהבעיות הבריאותיות השכיחות בגיל הבוגר הן בעיקר בריחות שתן, בעיות חניכיים ובריחת מפרק ירך. היתרון? כל אלו ניתנים לאבחון בזמן וטיפול מיטבי, במיוחד כשמגדלים מודעים וקשובים.
ובאופן אישי – אין כמו לראות גרייהאונד בוגר, שעד לפני חצי שנה רעד מהצל של עצמו, רץ בפארק של שבת בבוקר, עם אוזניים כמו משולשים מתנפנפים ורגליים עדינות שטסות בקלילות שחייכתי אליה כל השבוע.
