תוחלת החיים של גרייהאונד איטלקי נעה בדרך כלל בין 13 ל-15 שנים, אך כלב מגזע זה יכול בהחלט להגיע גם לגיל 17 ואף יותר, כשמטפלים בו נכון. מדובר בגזע עדין, רגיש ואינטליגנטי עם צרכים יחסית ברורים – בעיקר אהבה, תנועה ותזונה מאוזנת.
מהניסיון שלי עם גרייהאונדים איטלקיים – ובעיקר עם לינה, כלבת גרייהאונד איטלקית שגידלתי לאורך 14 שנה אוהבות ומלומדות – הבנתי עד כמה אורח החיים של הכלב קריטי לאריכות ימיו. תזונה איכותית, פעילות גופנית קבועה, ומעקב וטרינרי הם הבסיס, אבל לא פחות חשוב: עצם זה שהוא חי בסביבה אוהבת, רגועה ובטוחה.
חשוב לזכור שזהו גזע קטן ועדין. עצמותיו דקות, במיוחד בגילאים המבוגרים, ולכן צריך להימנע ממשחקים אלימים עם כלבים גדולים יותר או ממקומות גבוהים בבית כמו ספות ללא מדרגה. לינה, למשל, נפגעה פעם אחת ממדרגה שנהפכה לטראומה גופנית ונפשית למשך שבועות – וזה לקח חשוב לכל בעל גרייהאונד איטלקי.
עם תחזוקה שוטפת נכונה ואבחון מוקדם של בעיות וטרינריות, ניתן להאריך משמעותית את שנותיהם הברוכות של הכלבים העדינים האלו. בדיקות תקופתיות, תשומת לב לשיניים (בעיה מוכרת אצל הגזע), ושמירה על אקלים קבוע בחורף – אלה לא פריבילגיות, אלא חלק מתוחלת החיים שלהם.
בריאות הגרייהאונד האיטלקי: אילו בעיות נפוצות מפחיתות תוחלת חיים?
אחת הבעיות השכיחות בגזע הזה היא בריאות דנטלית ירודה. השיניים נוטות להתרופף כבר מגיל צעיר, וגם עם צחצוח יומיומי – נדרש ניקוי מקצועי אחת לשנתיים. ראיתי לא מעט גרייהאונדים שהגיעו לגיל 10 עם שיניים רקובות פשוט כי הבעלים לא ידעו שהתזונה היבשה לבדה לא מספיקה.
בעיה נוספת קשורה בחסר שומן תת-עורי – לגזע יש אחוזי שומן נמוכים מאוד, כך שבחורף כל טיול קצר נהפך לאתגר רציני. כלבה בשם מיה, שאימצתי זמנית בעמותה, נכנסה להיפותרמיה לאחר לילה קריר מדי בחצר – לקחתי אותה לעצמי מאז, ועטפתי אותה במעיל עבה בכל חורף.
עוד היו מקרים של שברים בגפיים – זה לא גזע שמתמודד טוב עם קפיצות גבוהות. יש להם התנהגות חתולית, והם אוהבים ספות וחלונות, אבל כשהם גולשים מהן בלי סיוע, עצם השוקה עלולה להישבר בקלות. מדרגות מרופדות, רמפות קטנות ליד ספות וכל מכשול שיש – אני ממליץ לפתור מראש.
תזונה, פעילות גופנית וסביבה בטוחה – המפתח לחיים ארוכים
דרך אחת להאריך את חיי הגרייהאונד האיטלקי שלכם היא תזונה עשירה באומגה 3, ויטמין A ונוגדי חמצון. אני ממליץ על אוכל יבש סופר פרימיום (לא זול, אבל שווה כל שקל), בשילוב עוף מבושל וירקות מאודים פעמיים בשבוע – זה גם פינוק, גם חוסך טיפולי שיניים, וגם תורם למערכת חיסון חיונית.
טיולים יומיים חשובים מאוד, אך לאו דווקא ארוכים. אלה כלבים עם צורך לפרוק אנרגיה קצרת טווח – 15 עד 20 דקות של ריצה קלילה או משחק בגינה סגורה מספיקים לחלוטין. הם אוהבים לרוץ, אבל הם לא כלבי עבודה – למרות הדמיון ל"גרייהאונד הגדול", הם עדינים הרבה יותר.
נקודה קריטית היא שמירה על סביבה רגועה. גירויים עזים, רעשים חזקים או מתח מתמשך ישפיעו מאוד על הנפש שלהם – והנפש כאן משפיעה בהחלט על הבריאות. זוג מבוגרים שאימצו ממני גורה בשם סופיה סיפרו שלקח לה שלושה חודשים להירגע מרעשים של שואב אבק. היום היא חיה כמו מלכה, והווטרינר דווקא מחמיא להם על כך שהורידו לה את הלחץ, ושזה תרם להפחתת מחלות מטבוליות.
מהם הגורמים המשפיעים ביותר על תוחלת החיים של גרייהאונד איטלקי?
- גנטיקה: גור עם היסטוריה משפחתית של מחלות תורשתיות (בעיקר מחלות לב או אפילפסיה) יהיה בסיכון גבוה יותר. בחרו במגדל מוסמך בלבד ובדקו מסמכים. אני תמיד בודק אילן יוחסין ודרישות בריאות של ההורים מול הווטרינר.
- רמת פעילות: כלב עם פעילות מותאמת (לא מוגזמת!) בגיל מבוגר ישמר שרירים, מפרקים ומתחים רגשיים. במקרה של לינה, כשהפסקנו ללכת לחוף הים, ראיתי ירידה ברמת המתח הכללית שלה – תנועה מתונה זה המפתח.
- מזג האוויר: הם רגישים מאוד לחום כבד ולקור – תמיד השמעתי את השלט "זה כלב של מזגן" כששאלו למה יש לו גופיה. טמפרטורות קיצוניות פשוט שוברות את המערכות של הכלב, גם אם זה לא נראה לעין בטווח הקצר.
- בריאות שיניים: זו אחת הסיבות המרכזיות לקיצור תוחלת חיים בגזע. זיהום חניכיים בגיל 9 שלא טופל בזמן הפך אצל כלב בשם דריו לדלקת לב. הרעלת דם ממקורות דנטליים זו לא אגדה, זו מציאות.
- מצב נפשי: גזע רגיש מאוד לבדידות. סטרס מתמשך או עזיבה ממושכת יגרמו לשינויים התנהגותיים ושחיקה גופנית. מקום עם טלוויזיה דולקת, צעצועים מוכרים ולוח זמנים קבוע יכולים לעשות פלאים.
גרייהאונד איטלקי מזדקן באהבה – כך ניתן להוסיף לו שנים של איכות
כשהגרייהאונד האיטלקי שלכם מגיע לגיל 10 ומעלה – מתחילה תקופה חדשה. לאו דווקא עצובה, אגב. לינה הייתה בגיל הזה מתולתלת ולבנה יותר, עייפה יותר – אבל מלאה באהבה וקסם. שינינו לה את האוכל לרך, הקטנו מרחקי טיול, והוספנו לה מיטה אורטופדית – זה באמת עשה הבדל.
אני ממליץ להשתמש בבדיקות חצי שנתיות החל מגיל 8. לעיתים מגלים טפילי לב, אנמיה, דיכאון קליני (כן, גם אצל כלבים), ולטפל בזמן זו מתנה לכל הצדדים. שמירה על שגרת יום קבועה, עם טקסי בוקר וערב, כמו גם מגע יום-יומי, תורמים רבות לאורך חיים.
מבחינת פעילות – צירפתי עם לינה שעה ביום של חיזוק קשר רגשי דרך תרגילי קוגניציה עדינה: חיפוש חטיף מתחת לכיסוי, חידות צעצוע ועוד. גם במצבה הרפואי, היא התעקשה על הניצחון הקטן הזה בכל פעם. והניצחון הזה שווה עשר שנות נעורים.
ולא לשכוח – המגע. זה כלב שחייב מגע פיזי. הוא בטוח שהוא תינוק, ולמען האמת – זו אחת הסיבות שאנחנו אוהבים אותו כל כך. לינה נרדמה בכל לילה על החזה שלי, גם בגיל 14. ואם שאלתם אותי מה האריך לה את החיים – התשובה, אולי, פשוטה יותר ממה שחושבים: אהבה.
