הגרייהאונד האיטלקי הוא אחד הגזעים הכי עדינים, אלגנטיים ומלאי אהבה שפגשתי כמאלף כלבים. מדובר בכלב קטן אך בעל אישיות מלכותית, פחדן לעיתים אך עם לב ענקי ונאמנות אינסופית לבעליו.
כל גרייהאונד איטלקי שפגשתי בחיי הותיר אצלי רושם של שקט פנימי, אינטואיטיביות חזקה ורגישות גבוהה לסביבה. הם מתאימים במיוחד לבתים רגועים, עם אנשים סבלניים שמבינים שכלב כזה לא תובעים ממנו לצאת לפארק סוער עם פיטבולים משחקים. היו לי לקוחות שגידלו גרייהאונד איטלקי בדירת גג בתל אביב – והם הסתדרו מופלא ביחד. כן, גם בעיר רועשת, כשמבינים את הכלב – הוא פורח.
הגרייהאונד האיטלקי זקוק לחום גופני כמעט באופן כפייתי. תנו לו להתכרבל לכם בשמיכה, והוא הסתלק מהעולם חיצוני לגמרי. עם כל האצילות החיצונית שלו – הוא בעצם פודל קטן בלב. זהו כלב של בן אדם אחד, לפעמים שניים, והוא לעתים יפגין חששנות מאוד גבוהה מזרים – לא תוקפנות, אלא פשוט התרחקות.
במהלך השנים יצא לי לעבוד עם לא מעט גרייהאונדים איטלקיים, והאילוף שלהם תמיד דרש גישה עדינה ורגשית. לא תוציא ממנו את הטוב בכוח. הוא צריך להאמין לך, להיקשר, ורק אז יציג יציבות בהתנהגות. דווקא בגלל זה הם כלבים מעולים לאנשים שמחפשים קשר עמוק ושקט עם בעל חיים, לא מהיר ועצבני אלא חושב, מרגיש ומדויק.
מה הופך את הגרייהאונד האיטלקי לכל כך ייחודי?
הגרייהאונד האיטלקי הוא הגזע הקטן ביותר במשפחת גרייהאונדים, אך אל תטעו — יש בו את כל אותה זרימה חיננית של תנועה, אותן תכונות אצולה עתיקה שייחודית לגזעים מלכותיים. מקורו עוד מהאימפריה הרומית, שם שימש משתעשע בחצר המלכות, וככל הנראה אפילו חימם את מיטות האצולה בימי קרה.
זו התכונה המאוד ייחודית שלהם: רגישות פיזית ורגשית גבוהה במיוחד. ראיתי גורים גרייהאונדים איטלקיים שנפגעו פשוט ממבט לא נכון – כלב אחר שנעץ בהם מבט תקיף והם כבר נרתעים למשך שעתיים. ומצד שני, ראיתי כלבים כאלה נמסים לחיוך רך ולמבט חם, כאילו קיבלו ליטוף פנימי.
אחת הסיבות שהם כל כך מצוינים למשפחות קטנות או לאנשים מבוגרים זו העובדה שהם לא כלבי הַי כמעט בכלל. הם אוהבים לספוג את הסביבה, לנוח, וישנים כמעט 18-20 שעות ביממה. פעם לקוחה שאלה אותי אם הכלב שלה דיכאוני – פשוט לא ידעה שכלבים מהגזע הזה באמת פשוט ככה בנויים. רגועים, ישנוניים, אמפטיים לאווירה שבבית.
יחד עם זאת, חשוב להבין שהם כלבי מרוצים אמיתיים – כשמשחררים אותם ברצועה ארוכה בשדה, בבת אחת מתגלה מהירות מסחררת ועדינות תנועה שלא היתה מביישת אנטילופה. לראות גרייהאונד איטלקי דוהר – זו חוויה רוחנית כמעט.
טיפים חשובים להתנהלות נכונה עם גרייהאונד איטלקי בבית
זה אולי אחד הגזעים הכי רגישים שיצא לי להכיר – גם ברמה הפיזית וגם ברגשית. העור שלהם דק, העצמות שבירות יחסית, וזו אחת הסיבות שהם לא מתאימים לבית עם ילדים קטנים שאוהבים להשתולל. לעומת זאת, כשמדובר בזוג קשוב או יחיד, הכלב מגיע לפוטנציאל מקסימלי של רוגע ועדינות.
באחת הפגישות שלי עם כלבת גרייהאונד איטלקי בשם בלה, היא פשוט לא הסכימה לצאת להליכה בגינה כל עוד שמעה מוזיקה רועשת מעבר לגדר. במקום להכריח אותה או לגרור אותה, למדנו "להקשיב" לה. חיכינו 7 דקות, הירגע השקט – והיא קמה מיוזמתה, עשתה מתיחה נמרית – ויצאה איתנו.
הם לא מגיבים טוב לאילוף מסורתי "סטייל לברדור", כלומר פקודות חדות, תיקונים קשים או תיקוני קול. צריך לעבוד איתם בטכניקות חיזוק חיובי בלבד, והרבה הכללה והתניה חיובית. גם ללמוד לזהות פחדים מראש – ולעבוד דרך חיזוק הדרגתי ולא טראומה מיידית.
עוד דבר מעניין הוא הקור. הגזע הזה פשוט לא אוהב חורף. המתאמנת הוותיקה שלי, רוית, נהגה להלביש את הכלב שלה בטרנינג תרמי עוד לפני שהיא לבשה בעצמה מעיל. לא מהמקום המצחיק – אלא כי לכלב פשוט רעדו הרגליים כשירדו מתחת ל-15 מעלות. ככה זה כשרק עור ושריר מפרידים בינך לבין הרוח.
- וודאו שהמיטה שלו רכה, חמה וסמוכה לגוף המשפחה – גרייהאונד איטלקי לא אוהב לישון לבד. תנו לו להרגיש בקפסולה של אהבה.
- עבדו תמיד בטון קולי עדין ומתקן. הם קולטים אנרגיה הרבה לפני פקודות. לפעמים חיוך שווה יותר מצעצוע.
כיצד לבחור גור גרייהאונד איטלקי שמתאים למשפחה?
כשמחפשים גור מהגזע הזה, חשוב מאוד לבדוק את המרקם ההתנהגותי שלו כבר מגיל צעיר. גורים שנראים מדי סגורים, שאינם מתעניינים בבני אדם אחרי דקה צפייה – עלולים לפתח בעיות הסתגלות. מצד שני, גורים קופצניים וקצת סקרנים יותר מהרגיל – זה לעיתים דווקא משהו רצוי בגזע רגוע כזה.
בעת ביקור אצל המלטה או בית אומנה, בקשו לבדוק האם הגור ניגש לבד, האם הוא מבקש מגע, האם הוא מראה עניין, אפילו עצבנות קלה – זה עדיף על הימנעות מוחלטת. אני תמיד אומר ללקוחות שלי: “גור גרייהאונד איטלקי טוב – הוא אחד שמביט בך שלוש שניות ואז בא לנסות להבין מי אתה.”
עוד טיפ חשוב: ודאו שהמגדל חושף את הגורים לרעשים יומיומיים כמו שואב אבק, מוזיקה, תינוק בוכה, קולות מכוניות. אחרת, הגור יגדל לסביבה סטרילית מדי – ויחווה פאניקה בכל פעם שדוור ישים מכתב בתיבה.
המשפחה האידיאלית לגרייהאונד איטלקי היא זו שמבינה את הצורך בשקט, בעקביות ובמינונים נכונים של גירוי. אין טעם לגרור אותו להופעת רוק או לטיול בים ביום שישי. אבל חורשה שקטה בשעות אחר הצהריים? הוא יהיה שם ראשון כשהרצועה רועדת ביד.
- חפשו גור עם חשיפה מוקדמת לסביבה מגוונת – זה קריטי למניעת התנהגות חרדתית בעתיד.
- שימו לב להורים – גרייהאונדים איטלקיים מורישים את המזג, ולא רק את המראה. אם האם מתרחקת מאנשים, סביר שגם הגור יהיה חששן.
