גרייהאונד איטלקי רגיל הוא גזע מיניאטורי אמיתי שמגיע ממשפחת כלבי הציד המהירים, בעוד ש"גרייהאונד איטלקי ננסי" הוא מונח שגוי ונפוץ בקרב מגדלים חובבים או מסחריים שמתייחסים לגרייהאונד איטלקי קטן במיוחד או לא תקני. אין גזע רשמי בשם "גרייהאונד איטלקי ננסי".
כשהתחלתי לגדל גרייהאונדים איטלקיים, נתקלתי שוב ושוב בשימוש בביטוי "ננסי", בעיקר מצד אנשים שחיפשו כלב בגודל של צ'יוואווה עם מראה של גרייהאונד. חשוב להבין: גרייהאונד איטלקי תמיד היה גזע קטן. למעשה, זהו הגרייהאונד הכי קטן מבין כלבי הרוח. הם שוקלים בין 4.5 ל-6 ק"ג, ועדיין שומרים על פרופורציות אלגנטיות, שריריות ומהירות.
המונח "ננסי" מסמל לרוב כלבים שהם תוצאה של הרבעה לא תקנית, לעיתים קרובות לצורכי רווחיות. זה משפיע על שלד הכלב, הנשימה ואפילו היציבה. ראיתי מגדלים מציגים גרייהאונדים של 2 ק"ג כ"ננסיים", כשהם למעשה סובלים מבעיות רפואיות קשות רק בגלל שנבחרו לפי גודל, לא לפי מבנה.
ישנם גזעים שבהם קיים התקן של "toy" – לדוגמה, פודל טוי לעומת פודל ננסי, אבל לגרייהאונד האיטלקי אין תת-סיווג כזה. הגזע מוכר באותם מימדים בכל מועדוני הכלבים המרכזיים. אם אתם שומעים על "גרייהאונד איטלקי ננסי", תהיו בטוחים שזה יותר תרגיל שיווקי מאשר מידע אמין.
איך מזהים גרייהאונד איטלקי טהור גזע?
הגרייהאונד האיטלקי נראה כמו פסל בתנועה. זה כלב ארוך רגליים, צר, עם מבנה גוף אגסי וחזה מפותח במיוחד. כשהוא רץ, נדמה כאילו הוא מרחף – וזה בגלל יכולת הגלופ הלא רגיל שלו, בדומה לקרובו הגדול, הסלוקי. אחד הכלבים שאימנתי בשם "מאורו" היה זן מושלם – 5.2 ק"ג, גובה 35 ס"מ בכתפיים, עם עיניים ענקיות סקרניות ויכולת לרוץ קילומטרים בלי להתעייף.
במקרים שבהם נתקלתי בגרייהאונד איטלקי לא תקני שהוצג כ"ננסי", ההבדל ניכר מיד: רגליים קצרות מדי, חזה צר מדי, ולעיתים אף עיוות בזנב או בעיניים. אלה לרוב כלבים שהורבעו מתוך מטרה "לכווץ" את הגזע ויזואלית, אך לא נשמרו בו הקווים הבריאותיים המולדים.
סטנדרט הגזע לפי ה-FCI (התאחדות הכלבנות הבינלאומית) מכתיב גובה של 32-38 ס"מ ומשקל של עד 5 ק"ג. כל סטייה קיצונית מכך צריכה להדליק נורה אדומה. כן, יש גורים קטנים מאוד במשקל 2 ק"ג, אבל הם לא אמורים להתבגר להיות "ננסיים".
יש גם מאפיינים התנהגותיים שמבדילים גרייהאונד בריא. הם כלבים אנרגטיים, שובבים, אך גם עם רוגע מהפנט בבית. כלב שהוא "דמוי גרייהאונד" קטן מדי לרוב יראה גם עצבנות, רעד מתמיד או התכנסות, סימנים נפוצים לכלבים שסובלים מתת-תזונה או בעיות מטבוליות.
ולמה חשוב להבין את ההבדל – בריאות ובעיות גנטיות
בעלים רבים מגלים – מאוחר מדי – שה"ננסיות" מביאה איתה שורה של בעיות: שיניים צפופות ושבירות, ברכיים שנשמטות (Patellar luxation), פריקות כתף ואפילו רעידות כרוניות. פגשתי כלב בשם "פיקולו", שהובא אלי עם בעיה ביציבה. הסתבר שהוא הורבע מגור קטן במיוחד כדי ליצור קו של גרייהאונדים "כיסיים", אך סבל מנוקשות במפרקים כבר מגיל שלושה חודשים.
הבעיה היא לא רק גודל הכלב אלא הפגיעה בהשלמת תהליך הגדילה. עצמות שמתפתחות בצורה סטטית מדי לא מחזיקות מעמד בשנים הראשונות לחיים, והניוון מגיע מהר. זה עצוב לראות כלב כה יפה, עם נשמה עדינה, שמתמודד עם מגבלות רק בגלל דרישה לשם שיווק.
בעלי כלבים רבים מופתעים כשוטרינר אומר להם שהסיבה לשבר או צליעה היא דווקא הרבעה לא אחראית. כשכלב נשבר בקלות אחרי קפיצה מהספה – זה לא אמור לקרות. הגרייהאונד האיטלקי האותנטי גמיש, קשוח ואפילו מפתיע ביכולות הפיזיות שלו למרות גודלו.
החיפוש אחרי "הגרסה הקטנה" של כל גזע הוא תופעה ידועה, אבל חשוב לדעת שלא לכל גזע יש או צריך להיות תת-זן ננסי – בוודאי לא כלב שכבר קטן מטבעו כמו הגרייהאונד האיטלקי.
כיצד לבחור גרייהאונד איטלקי בריא מגידול אחראי
- בקשו לראות את ההורים – במיוחד האם – וודאו שאינם קטנים מדי (פחות מ-30 ס"מ גובה בכתף עשוי להעיד על בעיה). הכלב צריך להיות מאוזן בגובה, באורך ובפרופורציות.
- וודאו שקיים תיעוד של בדיקות גנטיות להיפוגליקמיה, פריקות ברכיים ומחלות לב – הגרייהאונדים הקטנים מדי מועדים לפורענות בזיהומים ובעיות לבביות מוקדמות.
- עיקבו אחרי ההתנהגות של הגור – האם הוא פעיל, סקרן, לומד? כלב "ננסי" במובן הלא תקני עשוי להיות אפאטי, מתבודד או רועד ללא סיבה סביבתית.
- העדיפו מגדלים חברים באיגוד כלבני מוכר (כגון ההתאחדות הישראלית לכלבנות או ה-Kennel Club הבריטי) – גידול אחראי תמיד שם את בריאות הכלב לפני מראה או אופנה חולפת.
אני אישית ממליץ לכל מי שנמשך למראה של הגרייהאונד האיטלקי לבדוק התאמה אמיתית לאורח החיים. זה כלב שדורש תנועה, תשומת לב ורובד רגשי עמוק. הוא יקשר לבעלים בצורה אמיצה וחודרת – וזה מדהים, אבל לא תמיד מתאים לכל אחד.
אז בפעם הבאה שאתם רואים מודעה של "גרייהאונד איטלקי מיני מיני קטן במיוחד", תעצרו לרגע. גזע הכלב הזה כבר קטן, אלגנטי ומושלם בדיוק כמו שהוא – לא צריך להקטין אותו בכוח. כמו כל יצור חי, כשנותנים לו לגדול נכון – הוא יפרח.
