לאסה אפסו וילדים יכולים להוות שילוב מקסים, אך לא תמיד הרמוני – במיוחד אם לא נעשית הכנה נכונה מצד ההורים. מדובר בגזע עם אופי עצמאי ולעיתים עקשן, ולכן חשוב להבין את המורכבות לפני שמכניסים לאסה לבית עם קטנטנים אנרגטיים.
הלאסה אפסו, על אף גודלו הקטן והמראה הפרוותי שמזכיר צעצוע פרווה חי, איננו כלב לילדים קטנים באוטומט. הוא נבנה במקור ככלב שמירה למנזרים טיבטיים – ערני, רגיש מאוד לסביבה ובעל חוש טריטוריאלי מפותח. זו לא סתם בובה – זה כלב עם אישיות חזקה שמתאים למשפחה שיודעת להציב גבולות ולהעניק הרבה אהבה, ביטחון וסבלנות.
יצא לי לעבוד עם כמה משפחות שאימצו לאסה אפסו תוך מחשבה שזה "כלב מושלם לילדים". באחד המקרים, הוא נבח על הילד הקטן בכל פעם שהתקרב לצעצועיו או לאוכל שלו. אחרי שעבדנו על חינוך חיובי, חשיפה מבוקרת והסברים למשפחה איך לקרוא שפת גוף של הכלב – זה השתפר משמעותית. חשוב להבין שהרבה התנהגויות הן תגובה לפחד או חוסר ודאות, לא תוקפנות.
לילד שיודע להתנהל בעדינות, שמכבד בעלי חיים ואינו נוטה למשיכות באוזניים או דחיפות – הלאסה יהיה בן לוויה מקסים ואפילו מצחיק להפליא. אבל אם מחפשים כלב סבלני באופן טבעי לילדים צעירים – יש גזעים שמתאימים יותר (כמו הלברדור הרטריבר או הקבאליר קינג צ'ארלס).
האם הלאסה אפסו מתאים למשפחה עם ילדים?
הלאסה אפסו מתאים למשפחה עם ילדים בגילאי 7 ומעלה, שמבינים שכלב הוא יצור חי עם רגשות וצרכים. הוא סבלני עד גבול מסוים – בעיקר כשהוא רגיל לנוכחות ילדים וגדל בסביבה שמלמדת כבוד הדדי. במצבים בהם הילד לומד להניח לכלב כשהוא אוכל או ישן, הלאסה מגיב בהרבה יותר רוגע ושיתוף פעולה.
אחת הילדות בקורס אילוף שקיימתי כל כך התאהבה בלאסה אפסו המשפחתי שלה, שהיא התחילה לאלף אותו להליכה עם רצועה קצרה, ללחוץ יד ואפילו לבצע סלסולים כשמבקשים ממנו "תעשה סושי". הכלב – שכבר היה בן 4 – הפך ליותר פתוח ונינוח כי הייתה מסגרת חיובית שהכילה אותו.
חשוב לציין שהלאסה נוטה לשמור על טריטוריה. זה יכול להשתלב בצורה טובה בבית עם ילדים, כשנותנים לו "פינה בטוחה" – מקום משלו, מרבץ ששם אף אחד לא מטריד אותו. ככה הוא לא מרגיש צורך "לשמור" על עצמו בתוקפנות.
דווקא בגלל גודלו הקטן, יש נטייה לחשוב שהלאסה מתאים לילד. במציאות, כלבים קטנים רגישים יותר למגע גס, תזוזות חדות וגירויים פתאומיים. כשהם נבהלים – הם עשויים לנשוך. לא מתוך רוע, אלא מתוך הגנה עצמית.
יתרונות וחסרונות של גידול לאסה אפסו בבית עם ילדים
ללאסה אפסו יש קסם טבעי – הוא נראה כמו בובה חיה, יש לו פרווה מלטפת ואישיות שמכילה גם שובבות וגם אצילות. הוא נאמן מאוד ויכול להיקשר לילדים בזהירות ובדרכו הסולידית. עם סבלנות והרבה אהבה – הוא מתגמל בחיבורים מרגשים.
עם זאת, חשוב להבין שזה כלב שדורש אילוף חיובי, חיזוקים מתמשכים והרבה שגרת טיפוח. ילד שלא מורגל בהברשת פרווה יום-יומית או בכללים הבסיסיים של תקשורת עם כלבים, עלול להקשות על הכלב ואף לדרדר את היחסים.
בבית שבו הילדים רגועים יחסית ואוהבים שגרה – הלאסה יכול לפרוח. אבל בבתים עם הרבה פעילות רועשת או ילדים שמרבים להתגרות בבעלי חיים – כדאי לשקול אלטרנטיבה נעימה יותר לכל הצדדים.
במהלך ייעוץ למשפחה מקומית שהילדים שלהם קיבלו לאסה במתנה מהסבתא – התברר שהילדים משכו לו בשפם וניסו להלביש אותו בתחפושות. התוצאה הייתה נשיכה קלה אבל מפחידה. אחרי הדרכה, חינוך הילדים ותרגול של שפת גוף – הלאסה הפך לכלב סופר קשוב וחברותי, וגם הילדים למדו המון על סבלנות.
- למדו את הילדים לזהות מתי לכלב "נמאס" – סימנים כמו ליקוק שפתיים, מצמוץ מרובה או הזזת ראש – אלו דרכים עדינות לומר "תנו לי שקט".
- הקצו לכלב מקום בבית שבו הילדים לא מפריעים – מרבץ עם צעצוע לעיסה אהוב באזור שקט, כמו חדר שינה או פינה מרוחקת מהמסדרון.
- הכניסו את הלאסה אל תוך שגרת המשפחה בהדרגתיות – אל תעמיסו עליו מגע, חיבוקים או קולות חזקים ביום הראשון. תנו לו זמן להתבונן ולהתחבר בקצב שלו.
- שמרו על שגרת טיפוח קבועה בשיתוף הילדים – הברשה יומית יכולה להפוך לרגע משפחתי מחזק ומזמין אם עושים את זה בעדינות ונחת.
- שלבו משימות קטנות לילדים בטיפול בכלב – להביא מים, להסיר לכלוך מהעיניים עם מגבון ייעודי או פשוט להגיד שלום לכלב בבוקר. תחושת האחריות הזו יוצרת קשר עמוק ומבוסס אמון.
מה חשוב לדעת לפני שמצרפים לאסה אפסו למשפחה עם ילדים?
לפני שמצרפים לאסה למשפחה עם ילדים, שימו דגש על מקור הכלב – האם הגיע ממשפחה שאוהבת אנשים, האם נחשף לילדים בגיל צעיר, והאם עבר סוציאליזציה נכונה. גורים שגדלו עם מגע אנושי רך ועקבי מגיבים הרבה יותר טוב לשינויים.
בנוסף, בחרו את הגור בקפידה – העדיפו גורים שמחים, סקרנים אך לא היפראקטיביים או חרדתיים מדי. אופי בגיל צעיר הוא מצע שאפשר לעצב, אבל כדאי להתחיל עם קלף טוב ביד.
עבדתי פעם עם גורת לאסה שאימצה משפחה מרובת ילדים – תינוק, ילדה בת 4 ונער מתבגר. היא נכנסה לכאוס של צלילים, ריצות ומגע מוגזם. רק אחרי חודשיים של חשיפה מדורגת, בניית בטחון וסדנת חינוך לכל המשפחה – היא פרחה. צלפה בזנב, שיחקה עם הילדים ואפילו למדה לתת "כיף" עם כף רגל קטנה.
בתחום הכלבנות למדנו שלפעמים "כלב קטן" לאו דווקא אומר "כלב קל". והלאסה אפסו הוא בדיוק הדוגמה הזו – כשמכירים אותו באמת, אפשר לגלות שותף נפלא לדרך המשפחתית. אבל רק אם באמת מוכנים לפתוח את הלב, ולהשקיע בלמידה משותפת.
