תוחלת החיים של כלבי הוואנז נעה בין 14 ל-16 שנים, ולעיתים אף יותר עם טיפול נכון. מדובר בגזע קטן שמוכר בבריאותו הטובה ובאורך חייו יוצא הדופן, אך כמו כל כלב, גם הוא זקוק לניהול נכון של תזונה, פעילות גופנית והשגחה וטרינרית סדירה כדי להגיע לגיל מופלג באיכות חיים מיטבית.
אני מגדל הוואנז מקסימים כבר למעלה מ-12 שנה, ובאופן קבוע רואה כמה ההשקעה שלנו כהורים לכלבים משתלמת כשמתחילים מוקדם. הוואנז הוא גזע עמיד יחסית, נטול מחלות גנטיות חמורות כמו חלק מהגזעים הקטנים. אבל מה שמכריע באמת הוא איך אנחנו מנהלים את חייו – מהאוכל ועד רמת הסטרס בבית.
אחד הכלבים הראשונים שליוויתי באילוף היה "צ'יקו", וואנז קטן עם אנרגיה של כלב שלג אלסקי. הוא חי עד גיל 17, פעיל וחייכן כמעט עד הרגע האחרון. בעליו הקפידו על תזונה טבעית, טיפולי שיניים שגרתיים ופעילות יומית עם אתגר מנטלי. זה הביא לשנים ארוכות ואיכותיות, והוא דוגמה למה שמגיע לכלב מהסוג הזה.
במהלך השנים טיפלתי בעשרות הוואנזים – מגורים בני 3 חודשים ועד ותיקים בני 15+. דפוסים שחוזרים על עצמם בגיל השלישי של הוואנז כוללים אובדן שמיעה, התקשות בפרקים וירידה קלה בפעילות, אבל לא אחת ראיתי אותם ממשיכים לשחק, ללמוד טריקים חדשים ולהתמסר לחיבוקים, כאילו היו בני שלוש.
מה משפיע על תוחלת החיים של כלב הוואנז?
שלושת הגורמים המרכזיים שמשפיעים על תוחלת החיים של כלב הוואנז הם גנטיקה, סביבה וטיפול יומיומי איכותי. גנטיקה חשובה, כמובן – לבחור גור ממקור אמין, ממגדל אחראי שמבצע בדיקות ומתרבה באופן מבוקר, זו התחלה מבטיחה.
סביבה תומכת ושגרת חיים רוטינית משפיעות עמוקות על הבריאות הרגשית והפיזית של הוואנז. מדובר בגזע רגיש מאוד לבידוד וללחץ – ראיתי וואנזים שמשגשגים במשפחות מרובות ילדים עם אינטראקציה יומיומית, לעומת כאלה שהתנוונו רגשית בבית שקט מדי או מלא חרדות.
גם פעילות גופנית תורמת המון לאריכות ימים. למרות גודלו, הוואנז צריך לפחות שני טיולים ביום. יותר מזה – הוא זקוק לאתגר מנטלי. כשאני מאלף הוואנזים בתרגילי nose work (הרחה), אני רואה איך זה מזרים להם שמחה לברידים. כלב מגורה הוא כלב בריא.
מחלות נפוצות בגיל השלישי אצל הוואנז ואיך למנוע אותן
למרבה השמחה, הוואנז לא סובל מריבוי מחלות גנטיות. אך כמו כל כלב קטן, הוא חשוף לבעיות שיניים, פריקת פיקה (patellar luxation), השמנת יתר וברקית (גלאוקומה) בגילאים מתקדמים. ברוב המקרים – מדובר במצבים הניתנים לניהול אם מזהים מוקדם.
פעם ליוויתי וואנזית בשם "לולי" שסבלה מפריקת פיקה קלה. בזכות תוכנית לחיזוק שרירי ירך, ירידה במשקל והליכה במים, הצלחנו למנוע ניתוח ושמרנו על איכות חייה עד גיל 15. טיפול מונע באמת מציל חיים בגיל השלישי.
תזונה ממוקדת גיל חשובה במיוחד. בשנים האחרונות יצאו פורמולות תומכות בכלבים מבוגרים עם רכיבים כמו גלוקוזאמין, אומגה 3 ונוגדי חימצון. ההשפעה ניכרת במיוחד בקרב הוואנזים שמרגישים כל שינוי.
- בדיקות דם שנתיות החל מגיל 8 – מאפשרות גילוי מוקדם של תפקודי כליה, סוכר או בעיות בכבד.
- טיפול שיניים סדיר – שיננית וטרינרית אחת לחצי שנה מונעת נזקים לבבי משניים למחלות חניכיים, בעיה שכיחה בגזעים קטנים.
איך אפשר להאריך לכלב הוואנז את החיים?
המדע מראה שתזונה איכותית היא הגורם מספר 1 באורך החיים של כלב, גם בגזעים קטנים כמו הוואנז. תזונה מבוססת חלבון איכותי, עם מעט דגנים ובעידון תעשייתי מינימלי – עושה פלאים בטווח הבינוני והארוך.
אחד הכלבים שלי, "בוזי", עבר בגיל 10 לתפריט מבוסס מזון באפייה איטית ועשבי מרפא. רמות האנרגיה שלו פשוט קפצו. לא עבר אפילו מעגל נשירה בחורף – מראה נדיר. אנחנו מדברים על שינוי תאי, לא רק אסתטי.
בנוסף, מניעת בדידות וחרדת נטישה חיונית לשמירה על מערכת חיסונית חזקה. הוואנז לא נועד להיות לבד. אם אתם עובדים מהבוקר עד הערב, אני ממליץ בחום לשקול דוג-סיטר, גן יום לכלבים, או החזקת כלב נוסף – כזה שמשלים את האנרגיה שלו.
- העשרו את יומו של הוואנז עם צעצועי אינטראקציה – פאזלים, משחקי הרחה, אפילו לימוד אותות בשפת הסימנים.
- שלבו אותו ברוטינת היוגה/המדיטציה שלכם – כלב רגוע שגדל ליד אנשים רגועים מאריך חיים, ממש כך.
מתי כדאי להתחיל להיערך לגיל השלישי?
אני תמיד אומר – בגיל 7 מתחילים לחשוב על גיל הזהב של הוואנז, אבל לא בלחץ. אלה השנים שבהן נוצרת התשתית לחיים ארוכים. זה הזמן לבדוק ביטוח רפואי מתאים, לשדרג את המזון, להתחיל תוספי תזונה מופחתי קלוריות, ולבצע התאמה סביבתית – רמפה למיטה, רצפה נגד החלקה.
חשוב לזכור שהוואנז "מזייף" סימני זקנה היטב. הם ממשיכים לשחק ולרצות לרצות, גם כשכואב להם. לכן, תצפית יומית קטנה – האם הוא קופץ על הספה בזריזות? האם התאבון כמו תמיד? האם הוא מתעורר מהר בבוקר? – יכולה לגלות הרבה.
והטיפ הכי אישי: תיעדו את חיי היום-יום עם הכלב. לא רק תמונות – גם יומן קצר על שינויים. ההתבוננות לאורך זמן נותנת תמונה חדה מתי מתחיל השינוי, וזה הנקודה לפעול, לא לחכות.
- בגיל 9 ומעלה בצעו בדיקת עיניים שנתית – גילויים מוקדמים של גלאוקומה או קטרקט נפוצים בגזע, וניתנים לטיפול מוקדם.
- עברו לאילוף חיובי בלבד – בגיל השלישי הכלב נעשה רגיש יותר לביקורת. עבדו רק עם גישה מבוססת חיזוק וניהול סביבתי.
למה הוואנז מזדקן "בצחוק"?
יש קסם חמקמק בגזע הזה. כשהוא מזדקן, הוא לא מאבד את רוח השובבות. אני זוכר את "לוטי", וואנזית מתולתלת בת 16, שעד יומה האחרון שיחקה ב"מחבואים" עם הילדים בבית. זה גזע שבאמת מאוהב באדם – וזה כנראה הסוד לאריכות ימיו.
כשהלב והגוף שומרים על תנועה – הזמן עובר אחרת. מחקרים אחרונים מראים שכלבים עם אינטראקציות יומיומיות משמעותיות עם בני משפחה אנושיים יכולים לחיות עד 15% יותר מהממוצע. בוואנזים, ההשפעה בולטת אפילו יותר – הם פשוט יודעים "איך להזדקן יפה".
- אל תוותרו על משחק יומי גם בגיל 14 – גם אם זה רבע שעה של זריקת חטיף קטן במסדרון. תנועה יומיומית היא דלק לחיים.
- שמרו על שיגרה – כלב לא צריך הרפתקאות מיוחדות כדי להיות מאושר. בוקר עם חיוך, ערב עם ליטוף וזה מספיק ללב שלו.
