שנאוצר ננסי הוא אחד הגזעים הקטנים הנמרצים והחכמים ביותר, עם פרווה ייחודית ואופי חברתי וכובש. לעומתו, גזעי טרייר קטנים אחרים מציעים גוונים שונים של שמחת חיים, עקשנות ואנרגיה. במאמר הזה אנתח מניסיוני את ההבדלים והדמיון בין שנאוצר ננסי לבין שורת טריירים פופולריים, כדי לעזור לכם לבחור בן לוויה אידיאלי.
כבר מעל עשור שאני מלווה בעלי כלבים במציאת בן הזוג הפרוותי המושלם, ואין יום שאני לא פוגש את השאלה הזאת: "מה עדיף לנו בבית, שנאוצר ננסי או טרייר קטן אחר?" בנינו, התשובה היא תמיד: תלוי. תלוי באנרגיות שלכם, ברמת הניסיון באילוף, ובכמה פרווה אתם מוכנים לטפל. השנאוצר הננסי, למשל, מאתגר פחות בגזרת הנשירה, אבל ידרוש הברשות תכופות ותספורות קבועות. לעומת זאת, טריירים כמו יורקשייר טרייר או ג'ק ראסל מביאים איתם חספוס, רעשנות ולעיתים גם עקשנות מפתיעה בגוף קטן.
פגשתי אינספור שנאוצרים ננסיים לאורך הקריירה שלי, חלקם שגרירים מושלמים של חינוך טוב וחלקם פיראטים קטנים במכנסיים קצרים. גם טריירים זעירים חייבים משמעת ברורה מהיום הראשון. הרבה אנשים טועים לחשוב שגזע קטן אומר "פחות עבודה" – אני יכול לספר לכם מניסיון: ההפך הוא הנכון. דווקא הגזעים הזעירים האלה יכולים לנצל את גודלם כדי להשליט טרור מתוק בבית אם לא מציבים גבולות נכונים.
במאמר הזה נצלול להשוואה חדה וברורה: נראה מה ההבדלים בפרווה, באופי, בדרישות האילוף ובהתאמה למשפחות. נתבל בניסיון האישי, סיפורים של לקוחות ושלי, וגם בעובדות מפתיעות – למשל, כמה קלוריות שרף שנאוצר ננסי ביום בממוצע (רמז: הרבה יותר ממה שנדמה לכם לגודל כזה).
שנאוצר ננסי מול טריירים קטנים: פרווה, אנרגיות ואופי
פרוותו של השנאוצר הננסי היא ייחודית – קשה, עמידה בפני לכלוך ונשירה מינימלית. מצד שני, היא דורשת הברשה יומית ותספורת מקצועית כל חודשיים-שלושה. גזעי טרייר אחרים כמו קרנ טרייר או ווסטי, למשל, אמנם גם לא משירים הרבה, אבל יש להם נטייה להזנחה במידה ולא מטפלים בפרווה הקשה שלהם באופן קבוע.
מבחינת אופי, השנאוצר ננסי הוא מה שאני אוהב לקרוא לו "טרייר במקטורן ערב". הוא אמנם נמרץ, שובב וחקרן כמו טרייר טיפוסי, אבל יש בו קורטוב של איפוק וכבוד עצמי נדיר בגזעים קטנים. לעומתו, טריירים קלאסיים נוטים להיות שובבים חסרי מעצורים, ולעיתים גם קשיי משמעת אם לא מקנים גבולות ברורים מוקדם.
אני זוכר מקרה שבו אימנתי שנאוצרית ננסית בשם מיקה יחד עם ג'ק ראסל שובב בשם בובי. מיקה למדה פקודות בסיסיות כמו "שב" ו"ארצה" תוך שבועות ספורים, בעוד שבובי נדרש לחודשים של עבודה סבלנית ומעקב הדוק אחר רמת הגירויים בסביבה.
בתחום האנרגיה, שני הסוגים דורשים פעילות רבה, אך טריירים כמו ג'ק ראסל או יורקשייר הם לרוב בעלי "מצבי קיצון" – אפס או מאה. לעומתם, שנאוצר ננסי שומר על ווליום אנרגיה אחיד ונעים יותר, מה שהופך אותם נוחים יותר למשפחות עם ילדים או אנשים שמעדיפים סביבה פחות רועשת.
התמודדות עם אילוף והתאמה לסוגי בתים
כשאני נפגש עם משפחות שמתלבטות בין שנאוצר ננסי לבין טרייר קטן אחר, אני תמיד מתחיל מהשאלה: "מה התרבות המשפחתית שלכם?" אם מדובר במשפחה שאוהבת סדר, שתשקיע זמן באילוף ובעיצוב התנהגותי – לשני האופציות יש פוטנציאל נהדר. אבל אם יש נטייה לספונטניות וחוסר התמדה, השנאוצר הננסי יעניק הרבה יותר סיפוקים מהירים.
טריירים ידועים כ"רצים בהתראות קצרה" – מספיק שיראו יונה בחלון והם עלולים לזנק אל הדלת בנביחות רמות. שנאוצר ננסי, לעומתם, לרוב מתבונן קודם – שוקל אם המאמץ שווה את זה. כמובן שגם להם יש יצר טרף מפותח, אך אם עובדים נכון בגיל צעיר אפשר לבנות חוסן שליטה מדהים.
אנקדוטה מחיוך קטן: לבית אחד שבו עבדתי בצפון תל אביב היו שני שנאוצרים קטנים ואחד ג'ק ראסל. כשהגיע שליח לא צלצלו בפעמון – הפעמון היה הג'ק ראסל, שנבח כמו מטורף. השנאוצרים ישבו בשלווה על הספה והביטו בו במבט של "באמת?"
- שנאוצר ננסי דורש הברשה יומית ותספורת מקצועית כל 8-10 שבועות – לעומת גזעים כמו ווסטי שדורשים גם טרימינג ידני (תלישת שערות מתות ידנית).
- לטריירים כמו ג'ק ראסל יש נטייה לטרף גבוה מאוד (90% מצויים בנטייה זו) – יש לאמן מגיל צעיר למניעת בריחות ורדיפת חיות קטנות.
- שנאוצר ננסי מתאים יותר לדירות ולבתים עם ילדים קטנים בזכות אופיו המאוזן יחסית ואינטליגנציית העבודה הגבוהה שלו (מקום 12 בעולם לפי מדד סטנלי קורן).
- כמה טריירים קטנים כמו הנורפולק טרייר עדיפים לבתים פעילים מאוד – טיולים רגליים יומיים ארוכים הם הכרח עבורם למניעת בעיות התנהגות.
- שנאוצר ננסי שוקל בממוצע 7–8 ק"ג – בטווח הזה הוא גם יכול לשאת רתמה רכה וללוות אתכם בריצות קצרות וטווחי פעילות מגוונים מאוד.
