שנאוצר ננסי הוא כלב אנרגטי ושובב שזקוק לפעילות גופנית יומית קבועה. לרוב, טיולים של 45-60 דקות ביום בשילוב עם משחקי חשיבה מספקים מענה לצרכיו הפיזיים והנפשיים. כלב לא פעיל עלול לפתח חרדות, התנהגות הרסנית ואף בעיות בריאותיות.
אני מלווה מזה עשור משפחות שמגדלות שנאוצרים ומזהה דפוס חוזר – אלו מהם שזוכים לפריקה יומית של אנרגיה תואמת לגודל ולגזע, חיים חיים מאוזנים, שמחים ורגועים יותר. היו לי מקרים של שנאוצרים שהפכו מתוקפניים כלפי כלבים אחרים, אך לאחר הגברת הפעילות הגופנית ב-30%, ההתנהגות פשוט נעלמה.
זהו גזע שכל כולו תנועה – השנאוצר ננסי אולי קטן בגודלו, אך נשמתו ספורטיבית. מדובר בכלב שלוקח את ההליכה ברצינות, עם יכולת לרוץ, לשוטט ולחקור בסקרנות שאין שנייה לה. כשמדלגים על פעילות יומית, מתפלאים אחר כך שהוא מתחיל ללעוס רהיטים או לנבוח ללא סיבה.
היתרון בגזע הזה הוא שאפשר לגוון – טיול עירוני, ריצה קלה בפארק, או אפילו משחק אינטראקטיבי בבית. כל עוד הוא מקבל גירוי מנטלי לצד פעילות פיזית, הוא פורח. השילוב הנכון יביא לא רק לרוגע אלא גם לשיפור במערכת העיכול, חיזוק שרירים ומניעת השמנת יתר.
כמה פעילות פיזית שנאוצר ננסי באמת צריך ביום?
ההמלצה הכללית היא לספק לשנאוצר ננסי 45-60 דקות של פעילות ביום, מחולקת לשניים או שלושה סשנים. אך חשוב לזכור – לא מדובר רק בכמות. האיכות חשובה אפילו יותר. טיול של 20 דקות שבו הוא הולך בזנב שמוט ומריח בקושי – לא נחשב.
אני ממליץ על טיול בוקר שבו הכלב משוחרר (אם מותר באזורך) ורץ קצת, ולאחריו טיול ערב רגוע יותר. בין לבין – משחקי ביות, קפיצה על חישוקים, או מבוך חטיפים יעסיקו אותו מנטלית. ברגע שמצרפים חבר למשחק, כמו כלב נוסף או אפילו ילדים קטנים, הכלב מנצל את האנרגיה תוך כדי כיף.
עשינו ניסוי בקבוצת שנאוצרים באימון קבוצתי – קבוצה של 6 כלבים שקיבלו 30 דקות משחק של משיכת חבל, מרדפים ממוסגרות ופקודות תנועה. באותו ערב, קיבלתי שלל הודעות "מה עשית לו? הוא ישן כמו תינוק 6 שעות בלי לזוז!"
כמובן שיש להתאים את הפעילות למצב הבריאותי ובמיוחד כשמדובר בגורים או בגיל השלישי. אפשר להשתמש בפתרונות כמו הליכון לכלבים, או עגלות טיול לכלבים מבוגרים שלא יכולים ללכת כמו פעם אך עדיין רוצים לנשום אוויר ולהיות חלק מהחוויה.
פעילות גופנית לשנאוצר ננסי – לא רק ריצה, גם אתגר מנטלי
מה שמייחד את השנאוצר, וזה מדהים בעיניי, הוא השילוב בין מוח לפעולה. זה כלב אינטליגנטי שנפגע משגרה משעממת. לכן כל פעילות חייבת לכלול אלמנט של חידוש – שינוי מסלול, הכנסת פקודות חדשות, או צעצוע שונה.
ראיתי בבירור כיצד חידוד מיומנויות פשוטות – כמו "חפש", "ארצה" או "קפוץ מעל" – במסגרת של עשר דקות ביום, שיחרר לחצים מצטברים אצל שנאוצרים שגרו בדירות קטנות עם בידוד מוגבל של רעשים. חכמתם מביאה לכך שהם זקוקים לאתגר.
אחד הכלבים שליוויתי, שמו היה קוקי, סבל מהתקפי חרדה בכל פעם שנשאר לבד. פתרנו את זה בחלקו דרך לפני-היציאה: משחק פריזבי של 15 דקות בחצר. מולטי פעילויות קצרות אבל קצבתיות, תרמו לו פי כמה מטיול ארוך אחד ביום. זה עניין של התאמה אישית.
אגב, המחקרים מראים שאצל גזעי טרייר (שאליהם משתייך גם השנאוצר ננסי), צורך ברמה גבוהה יותר של גירוי חושי. זו נקודה שאסור לפספס כשרוצים כלב רגוע ושמח באמת.
- שלבו מסלולי הליכה משתנים – מדי כמה ימים החליפו מסלול טיול, כך שהשנאוצר ייחשף לריחות ונופים שונים. זה מגביר עניין ויוצר עונג מנטלי ופיזי כאחד.
- הכניסו אתגר מנטלי לתוך הפעילות – השתמשו בצעצועי חטיפים (KONG, מחצלות הרחה, הכנס-הוצא) כחלק משגרת האימון היומית, בייחוד אם הוא לבד יותר מ-4 שעות ביום.
- בנו משימות גראדואליות – נסו לבנות מסלול מכשולים בגינה/מרפסת ("טיל שוכב", קונוס לעקיפה, משטח גובה) לשימוש יומיומי מהנה ומתאים גם לדירות קטנות.
- הקדישו זמן לאינטראקציה פיזית נמרצת – בין אם זה משחק חבל, תפס-את-הכדור בעדינות או חיפושים בין שמיכות, העיקר למצוא לפחות 15 דקות ביום לזמן פעולה “חופשי”.
- הפנימו את עקרון הקביעות – השנאוצר ננסי הוא יצור של הרגל. כשהפעילות מסודרת, צפויה ואיכותית, הוא מתאזן רגשית ונעשה רגוע וקל להתנהלות.
