גורי הוואנז נולדים לעיתים בפרווה כהה או עם שילובים מפתיעים של צבעים, אך עם התבגרותם, גוון הפרווה משתנה באופן דרמטי. מדובר בתהליך טבעי בגזע ההוואנז, שבו צבע הפרווה מתבהר או משתנה לחלוטין עד גיל שנה-שנתיים. ראיתי במו עיניי גורים שנולדו כמעט שחורים ובבגרותם הפכו לגוונים של כסוף שמפניה – זה לא פחות מקסם!
שינויים אלו מכונים "fading" או "silvering", ומתרחשים בגלל גנטיקה ייחודית של הגזע. ההוואנז שייך למשפחת כלבי הבישון, אשר כוללת גם את הבישון פריזה והבולונז, הידועים גם הם בשינויים צבעוניים עם ההתבגרות. לעיתים השינוי כה משמעותי עד שבעלי כלבים לא מזהים את כלבם בתמונה מהילדות. אחד מהגורים שגידלתי, בוריס, נולד בגוון חום-שוקולד עמוק, ובגיל שמונה חודשים כבר היה כמעט כולו בז’ אפרפר.
מפגש ראשון של משפחה עם גור הוואנז צבעוני מלווה לא פעם בהתלהבות מה"כתמים" ומהגוון המיוחד, אך חשוב להבהיר מראש שהצבע לא יישאר בהכרח כך. בתור מאלף, אני מקפיד לשתף מידע זה כבר בשיחה הראשונית עם הורים פוטנציאליים לגור. לפעמים משפחות חושבות שהגור הלבן-שחור ישמור על הקונטרסט הזה, ואז הופתעתי לראות תגובות אכזבה כשהפרווה השחורה דהתה לאפור-עכבר.
התהליך נובע מפעילות של פיגמנטים שונים בגוף – בעיקר ייצור מלנין שיכול להיחלש או להשתנות בתינוקות הכלבים. כמו אצל תינוקות עם שיער כהה שנעשה בלונדיני בילדות, כך גם אצל הוואנז – פרווה כהה בגיל שבועות עלולה להשתנות לגוון שונה לחלוטין בגיל שנה. זה חלק ממה שמייחד את הגזע ויוצר את המראה המיוחד בבגרות.
למה משתנה צבע הפרווה אצל כלבי הוואנז בגיל ההתבגרות?
המנגנון הגנטי בגזע ההוואנז כולל גנים שאחראיים על פיגמנטציה שונה מהרגיל. הפרווה של ההוואנז אינה נושרת כמו אצל רוב הכלבים, אלא צומחת כמו שיער אנושי – והיא מתחלפת בצבע וגם במרקם עם הזמן. זהו תהליך שמתחיל לרוב בגיל 3-4 חודשים ונמשך עד גיל שנה ולעיתים שנתיים.
אמנם לא כל הוואנז עובר שינוי צבע זהה – יש כאלה ששומרים על צבע אחיד, אך ברוב המקרים הפיגמנטים הכהים דוהים בהדרגה. במקרים נדירים, כלב שהיה חום כהה נותר כך לחיים שלמים, אך מדובר בחריגים. נתון מעניין: יותר מ-80% מכלבי הוואנז שנולדים בשחור מוחלט משנים את צבעיהם תוך שנה אחת – נתון שמבוסס על מעקב אחרי שושלות גזע במועדוני כלבים באירופה ובצפון אמריקה.
אני זוכר היטב את מיקה, גורת הוואנז שנולדה עם מסיכת פנים כהה ונראתה כמו זאבון קטן. לקראת גיל תשעה חודשים, המסכה נעלמה לחלוטין והותירה גוון פנינה אחיד. בעליה התקשרו בפאניקה, חושבים שמשהו לא תקין – אבל זו בדיוק ההתפתחות שציפינו לה.
ככל שהתהליך קורה באיטיות, כך הסבירות לדהייה דרמטית בפרווה גבוהה יותר. כלב שהצבע שלו מתבהר בהדרגה לגווני כסף, שמפניה, בז' אפרפר או זהוב רך – נמצא בתהליך מוכר ותקין לחלוטין. חשוב לומר – למרות השינוי במראה, לא משתנה מאום באישיות המתוקה והחכמה של ההוואנז.
איך ניתן לצפות את צבע הבגרות – ומה לא כדאי לעשות?
הורים רבים לגורי הוואנז שואלים: האם אפשר לדעת מראש אם הגור יהפוך לבהיר יותר? התשובה אינה חד-משמעית. אומנם הצצה בהורים ובשושלת מגדילה את הסיכוי לניבוי טוב יותר, אך גם גור להורים כהים יכול להשתנות לגמרי. אצל גורים שהאוזניים או קצה הזנב נראים כהים במיוחד ביחס לגוף – יש סבירות שדווקא אלה יהיו האזורים שיישארו כהים.
אסור לצבוע את הפרווה בניסיון לשמור על צבעים – ראשית, זה מזיק לעור הכלב, ושנית זה מיותר. היופי של ההוואנז הוא ביכולת המראה להתחדש, להשתנות ולהפתיע. אני פגשתי בעלת כלב שכמעט אינה זיהתה אותו לאחר חופשה של חודשיים אצל משפחה. השינוי בצבע היה כה משמעותי, שבתחילה חשבה שמדובר בכלב אחר!
גם תזונה או חשיפה לשמש לא ישנו מהותית את צבע הפרווה, אך הן בהחלט יכולות להשפיע על הברק והמרקם שלה. פרווה בריאה ומבריקה, תהיה יפה – באיזה צבע שהיא לא תהיה.
- בחירת גור: כשבוחרים גור הוואנז, חשוב להתמקד באישיות ובעיניים – לא רק בפרווה הזמנית. הצבע עובר שינוי, אבל האופי נשאר.
- תיעוד בתמונות: תצלמו את הגור באופן קבוע – כל חודש. זו חוויה מופלאה לראות את השינויים בגוונים לאורך השנה וליצור קולאז’ של התבגרות צבעונית.
טיפים מעשיים לעבודה עם פרווה משתנה – חוויות וניסיון מהשטח
בתור מאלף, אני ממליץ להתרגל לטיפוח תדיר כבר בגיל צעיר – הברשה, סירוק וניקוי עדין ימנעו קשרים וידגישו את היופי האמיתי של הפרווה. שגרת טיפוח טובה גם תאפשר לבעלים להבחין מתי שינוי הצבע הוא טבעי ומתי מדובר במשהו יוצא דופן, כמו אלרגיה או זיהום עור.
באחת הפעמים, זוג לקוחות שלי הבחינו ב"שערות אדמדמות" בזנב הכלב בן השמונה חודשים. בפועל, מדובר היה בכתמים שנגרמו משתייה מתוך קערת מתכת מחומצנת. גם מים וקערות יכולים להשפיע קלות על גוון זמני בפרווה – לא הכל גנטיקה.
בתי גידול רציניים מדווחים לרוב אילו קווים גנטיים נוטים לדעיכה דרמטית ואילו שומרים על גוון, אך המעקב רחוק מלהיות מדעי. אצל גורים שקיבלתי ממקורות שונים, גם שושלות כהות לגמרי הניבו תוצאות מפתיעות. השילוב בין גנטיקה לאפיגנטיקה (השפעות סביבתיות) הופך כל גור למסע של גילוי.
- מעקב עם הווטרינר: אם צבע הפרווה משתנה בקצב חריג, או שמסתמנות קרחות/גירוי בעור – חשוב לפנות לבדיקה. לא כל שינוי צבע קשור לבגרות, לפעמים מדובר בבעיה רפואית.
- פיתוח קבלה ושחרור: התופעה הזו היא תזכורת נהדרת לכך שכלבים הם לא רק "אסתטיקה", אלא רגש, עומק ושינוי מתמיד. כמו ילד שגדל – גם ההוואנז משתנה, וזה הקסם שבו.
המראה לא קובע – האהבה כן: מה אפשר ללמוד משינויי הפרווה?
בחברתנו הוויזואלית, קל להתאהב בגור בזכות צבע מסוים. אבל ההוואנז מלמד אותנו שיעור חשוב: המראה מתחלף, אבל האישיות נשארת. כל מי שאי פעם גידל הוואנז יודע – אין קשר בין הצבע לבין האופי המתוק, הרגיש והחכם של הגזע הזה.
הפרווה היא רק קליפה. הייתי אומר אפילו מתנה – כי היא מאפשרת לנו ללמוד להתאהב מהסיבות הנכונות באמת. הוואנז שחור שהופך לכמעט לבן? זה רק המשך דרכו להיות עצמו. בדיוק כמו ילד.
היופי בגידול כלב הוא לא בקונסיסטנטיות – אלא ביכולת להשתנות יחד איתו. וזה, חברים, סוד הקסם של ההוואנז.
