הוואנז, גזע כלבים קטן ונאמן עם לב ענק, נחשב לאחד מגזעי הכלבים הכי אנושיים שיש. אבל השאלה האם הוואנז יכול להישאר לבד בבית לא נענית בקלות: לרובם קשה מאוד להתמודד עם בדידות, והם זקוקים לקשר מתמיד עם בני אדם.
מה שאי אפשר לפספס אצל הוואנז זה כמה הוא נקשר לבעלים שלו – ממש כמו ילד קטן עם לב שנמס על כל תשומת לב. יצא לי לגדל שני הוואנזים לאורך השנים, ובאמת שאין כמו המבט הנשבר בעיניים כשהם שומעים את הדלת נסגרת מאחוריהם. אפילו שעה לבד יכולה לגרום להם לחרדת נטישה אם לא מתרגלים איתם להישארות הדרגתית מראש.
זה גזע שפותח באיים הקובניים כחבר לכל דבר – לא ככלב שמירה או עבודה. הם התגלגלו בחיק משפחות עשירות והתרגלו לחיים של חיבוקים, ליטופים ושיחות עם בני אדם. אני זוכר לקוחה שהייתה מספרת לי שהוואנזית שלה יושבת מול דלת הבית בבכי חרישי עד שהיא חוזרת – גם אם זה רק לקפוץ למכולת.
אבל לא הכול אבוד – עם אילוף נכון, תרגול יציב והכנה רגשית הדרגתית, הם בהחלט יכולים ללמוד להיות לבד לפרקי זמן סבירים. ואני מדגיש – תהליך, לא פתרון אינסטנט.
האם כלב הוואנז מתאים לבעלי חיים עם שגרה עמוסה?
הוואנז פשוט פורח כשיש לו מישהו לידו. זה לא הגזע שמתאים למי שנעלם מהבית מ-08:00 עד 18:00 בלי ליווי. אצל אחד הלקוחות שלי היה וואנז בשם "בניטו" – חמוד כמו בובה פרוותית, אבל הבעלים חזר מהעבודה יום אחד לבית מרוסק. כריות קרועות, שטיח הפוך וצעצועים מושלכים. פשוט מיאש.
האמת היא שההתנהגות הזו נובעת מחרדת נטישה – תגובה נורמלית למצב לא נורמלי עבור כלב בגזע כל כך חברתי. בניטו לא עשה את זה "מתוך רוע לב", הוא פשוט היה בפניקה.
אם יש Kids בבית או הורה שעובד מהבית – הוואנז ישמח. הוא אוהב להיות איפה שה"עדר" שלו, בין אם זה בסלון, מטבח או בפינת עבודה. וכשמישהו חולה ונשאר במיטה? הוא הראשון להתכרבל צמוד אליך בלי לזוז.
טיפים בהדרגת השארת הוואנז לבד
אז אם אתם שוקלים או כבר מגדלים הוואנז, ויש נסיבות שדורשות השארה שלו לבד – הנה רשימת צעדים ששימושית במיוחד מהניסיון שלי בעבודה עם עשרות וואנזים:
- התחילו ביציאה קצרה של 5 דקות ותחזרו מבלי לחרוג מהרגיל – אל תחגגו כאילו חזרתם ממסע בסהרה. הכלב ילמד שהיציאה והחזרה הם דבר שגרתי.
- הפעילו את המוח לפני היציאה – הצעתי לקוחה לקנות צעצועי האכלה שדורשים חשיבה (כמו קונג ממולא) והוואנז שלה התחיל ממש לחכות שייצאו כדי לזלול את האתגר שלו.
- השמיעו קולות ביתיים – מוזיקת רקע רכה או אפילו הקלטה בקולכם יכולים להקל על תחושת הבדידות. אצל גורי הוואנז במיוחד, זה נותן אשליה שאתם בבית.
- עשו טיול ארוך ונמרץ לפני ההשארה – כשהם עייפים, הסיכוי שיירגעו כמעט מכפיל את עצמו. זה טריק פשוט אבל גאוני.
נתונים מפתיעים על הוואנז וחרדת נטישה
לפי מחקר שהתפרסם בשנת 2021 ב-Journal of Veterinary Behavior, הוואנז דורג בין שלושת הגזעים עם הסיכון הגבוה ביותר לחרדת נטישה, יחד עם פפיון וקווליר קינג צ'ארלס. 71% מהוואנזים שנבדקו הציגו סימנים התנהגותיים כשהושארו לבד מעל שעתיים.
עם זאת, קרוב ל-62% הראו שיפור משמעותי כאשר שולבו בתהליך אילוף הדרגתי והוצמדו להם גבולות רגשיים ברורים. וזה בדיוק מה שאנחנו, כבעלים אחראיים, צריכים להבין – שההתפתחות של כלב תלויה בגישה שלנו אליו, לא רק לאהוב אלא גם ללמד עצמאות באהבה.
במהלך סדנאות אילוף שאני מעביר, אני מדמה עזיבה וכניסה שוב ושוב כדי לאמן את הכלב להבנה שהעזיבה היא זמנית. במקרה קלאסי של וואנז בשם רוקו, שסבל מחרדה קשה, שילוב של לוח זמנים קבוע, מקום שינה בטוח וטווח עזיבה קבוע – עבד כמו קסם. תוך שלושה שבועות הוא חייך כשהבעלים יצאו.
לסיכום – לו"ז רגשי הוא המפתח
הוואנז הוא לא סתם כלב – הוא לב קטן שמחפש להרגיש שייך. אם יש לכם אורח חיים גמיש, ילדים או מישהו שנמצא בבית – הוא יתאים כמו כפפה. אם אתם נוטים להיעדר אבל מוכנים להשקיע בתהליך ההסתגלות – עדיין יש סיכוי טוב להצלחה.
וזכרו, לא כל השארה לבד זה דבר רע – לפעמים, כשהם יודעים שאתם חוזרים, זה מלמד אותם ביטחון. וכלב בטוח הוא כלב שמח. ולוואנז? כשהוא שמח, הוא מחזיר אהבה פי עשר.
