כלב גזעי מסוג צ'או צ'או ניכר בפרווה עבותה כמו אריה, לשון כחולה-שחורה ופרצוף הדובי הייחודי שלו. מדובר בגזע עתיק עם מראה אצילי, מבנה גוף קומפקטי והתנהגות מלכותית, שמצד אחד שובה את הלב ומצד שני דורש הבנה והתאמה מדויקת.
כשהחזקתי בפעם הראשונה גורת צ'או בגיל שישה שבועות, הרגשתי כמו שאני אוחז צעצוע פרווה חי – עטופה בשכבות פרווה כה עבות שאפילו האוזניים נראו קטנות מהרגיל. אך תוך זמן קצר הבנתי שזה לא רק מראה ייחודי, אלא אריזה יפה למערכת יחסים עמוקה, רגישה ולעיתים קצת "סינית" במופנמותה. גזע זה מאופיין בפרופיל ייחודי, שכולל גוף מרובע יחסית, רגליים ישרות, וביטחון עצמי שקט. בניגוד לגזעים אחרים, הצ'או צ'או לא קופץ בהתלהבות על אנשים חדשים – הוא בוחן, שוקל ואז בוחר אם להתמסר.
המראה של הצ'או צ'או הוא אחד הגורמים המרכזיים שגורמים לאנשים "להתאהב מהתמונה". אך חשוב לזכור שזהו גזע עם אופי עצמאי, שכאילו משדר: "אוהב אותך… אבל אל תצפה שאני ארקוד לפקודתך". בשל כך, חשוב להכיר לא רק את הסטנדרט של מראהו, אלא להבין גם את ההקשר התנהגותי והבריאותי שהמראה הזה מביא איתו.
הסטנדרט הגזעי קובע פרמטרים מדויקים: גובה הזכרים נע בין 48–56 ס"מ, והנקבות מעט קטנות יותר – בין 46–51 ס"מ. משקל תקני נע סביב 20–32 ק"ג, תלוי במבנה ובמגדר. ללשון צבא כחול-שחור עמוק כבר מגיל קטן – סימן היכר דומיננטי שאינו משתנה. ועיניים כהות, עמוקות ומורמות מעט בזווית, המעניקות לכלב מבע חודר ועוצמתי.
המראה השובה של צ'או צ'או – מעבר ליופי החיצוני
הפרווה של הצ'או צ'או מגיעה בשתי וריאציות רשמיות: קצרה וארוכה (המכונה גם "מחוספסת"). תתפלאו לשמוע, אך דווקא הצ'או קצר-השיער נדיר יותר בגזע. הצבעים המוכרים לפי הסטנדרט כוללים חום (אדום), שחור, כחול, שמנת וקינמון – כל אחד מהם יוצר נוכחות שונה לחלוטין. אני זוכר גורה בשם מוקה שהייתה בצבע קינמון עמוק – נראתה ממש כמו לחמניית קשת חמה בעיצומו של חורף.
המבנה הייחודי של הצ'או צ'או כולל זנב שמתעקל היטב מעל הגב, גוף קצר ומוצק, ורגליים ישרות בתנוחה שנעה בין גאווה קשיחה להליכה דובית. כשהוא צועד – זה נראה כאילו הוא שומר על סוד עתיק מסין העתיקה. וברור למה – מדובר באחד הגזעים הוותיקים בעולם, עם שורשים שהגיעו ממקדשי נזירים ועד צייד בארמונות האימפרייה.
גם אם העיניים שלו נראות כאילו סגורות קלות – הוא עירני להפליא. מצבים חדשים, אנשים זרים או כלבים לא מוכרים – הכל מותאם לחישוב קר של "האם זה שווה את האנרגיה שלי?". מדובר בגזע מתנשא בחינניות, מה שמסביר את קצב העבודה הייחודי באילוף שלו – איטי, עקבי ובלי טריקים זולים.
התנהגות, אישיות ואתגרים של גזע הצ'או צ'או
הצ'או צ'או נאמן למעגל האנושי המצומצם שלו, ולעיתים רבות מזכיר דווקא חתול בגישתו. הוא לא נועד לרצות, אלא לשתף פעולה כשיש לכך סיבה ברורה. לכן, אחת מהטעויות הנפוצות באילוף היא ניסיון לשכנע אותו בעזרת חטיפים בלבד – זה עובד זמנית, אבל הצ'או זקוק לכבוד הדדי, לא לשוחד.
פגשתי פעם צ'או תוקפני בשם לואי שכמעט נמס בכל פעם שהבת הקטנה של המשפחה הייתה מתקרבת אליו. רק היא יכלה למשוך ממנו את הצד הקשוב, הרך והמפליא. זה מראה עד כמה חיבור רגשי חזק משפיע על הכלב הזה יותר מכל פקודה קולית.
חשוב לדעת שגם מבחינת סוציאליזציה, הצ'או דורש השקעה מוקדמת. אם לא נחשף לכלבים, חיות ואנשים מגיל צעיר – הוא עלול לפתח תגובות אגרסיביות ממקום של הגנה או חשדנות. הדבר נכון במיוחד לזכרים בלתי מסורסים, שיכולים להיות דומיננטיים במיוחד מול זכרים אחרים.
טיפול, בריאות והשפעות סביבתיות על מראה הצ'או צ'או
כדי לשמור על מראהו הגזעי, צ'או צ'או דורש טיפוח יומיומי של פרווה – לפחות הברשה יסודית 2–3 פעמים בשבוע, ובעונת הנשירה – יום כן יום לא. אחרת, קשרים גדולים בפרווה יוצרים גירויים בעור ועלולים להוביל לדלקות עור חמורות. לחות גבוהה גם גורמת לתנאים לבקטריות מתחת לפרווה הצפופה.
גזע זה רגיש במיוחד לחום – בגלל פרוותו הכפולה, יש להימנע מטיולים ארוכים בצהריים בקיץ או השארה ברכב. כל מקרי המכת חום שראיתי בצ'או צ'או התרחשו דווקא בישראל, בחודש יולי–אוגוסט. מספיקה הליכה של 20 דקות בלי צל כדי לגרום לקריסה טרמית.
מבחינת בריאות, יש לשים לב לבעיות שכיחות כמו דיספלזיה של מפרק הירך, אנטרופיון (עפעף פנימה), תת פעילות בלוטת התריס ונטייה לעודף משקל. מומלץ לבצע בדיקות גנטיות בסיסיות לפני רכישת גור, במיוחד מאחר ויש לא מעט "ייחוסי שושלת" לא מאומתים בישראל.
- הברשה קבועה – השתמשו במסרק רחב ובמברשת slicker ראשית. התחלה מבית שחמט של הפרווה (שכבה אחר שכבה) תמנע קשרים ותשמור על מראה אוורירי כמקובל בתערוכות.
- חשיפה הדרגתית לגירויים חברתיים – פרקי זמן קצרים עם כלבים מאוזנים אחרים בשלב גורות, עם שימור תחושת הביטחון והעצמאות של הצ'או מבלי לאלץ אינטראקציה.
- אזורי מגורים ממוזגים – בגלל המראה הפרוותי והנטייה לחום, צ'או יעדיף סביבה קרירה. גם הליכה על שטח מוצל או ריצוף מאוורר תסייע רבות לאיזון הגוף שלו.
- תפריט מופחת שומן – במיוחד לכלבים מסורסים. צ'או צ'או משמין מהר, והמשקל משפיע ישירות גם על המפרקים וגם על איכות החיים שלו.
- שימוש בשפת גוף – לצ'או יש רגישות גבוהה לשפת גוף. עמידה רגועה, גובה העיניים והימנעות ממגע ראשוני אגרסיבי – יוצרים סביבה תקשורתית מאפשרת.
- בדיקת עיניים שגרתית – עדיף למנוע מאשר לטפל. אנטרופיון מתפתח בין גיל 3 חודשים ל-6 חודשים ולעיתים מחייב ניתוח לתיקון העפעפיים שמכווצים את העין.
עובדות מעניינות על צ'או צ'או שלא רבים מכירים
הצ'או צ'או היה מוזכר בכתבים סיניים כבר לפני כ-2000 שנה – ונחשב אחד מתוך הגזעים שהיו שומרי מקדש ונפגשו עם קיסרים. השם "צ'או צ'או" בכלל מקורו במסמכים ימיים בריטיים, שם התייחס בהתחלה לכל תכולה סינית אקזוטית.
אולי תופתעו לדעת, אבל לצ'או אין רק לשון כחולה – גם החניכיים, החך והחלק הפנימי של השפתיים שלו כהים. זה כמעט כמו לראות דוב פנדה עם פספורט סיני.
באופן נדיר, גזעי כלבים מעטים נוספים מחזיקים בגוון לשון בגוונים כחולים – למשל השר פיי, שהינו גם גזע סיני – אך אף אחד מהם לא מגיע לעוצמה כה דומיננטית של הצ'או.
יש ניסיון בשנים האחרונות לשלב בין צ'או לבין גזעים נוספים כדי "לרכך" את האופי – למשל שילובי צ'או-האסקי או צ'או-גולדן שיוצרים חיה עם אוזניים מצחיקות וחיוך שקשה לעמוד בפניו. אבל גזעיות אמיתית? היא עדיין נשמרת בצ'או קלאסי כמו קאי, הצ'או שלי, שבזמן כתיבת שורות אלו רובץ מתחת לשולחן ומנמנם כמו פילוסוף קטן עם פרווה.
